קול כבודה הירשמי לניוזלטר

אורה כהן

עוד באורה כהן

ומה עם השירים? / אורה כהן

בימים ההם זה היה מתאים. כל מיני שירי מסורת שונים, שאת זוכרת במעומעם מהגן של עצמך והעמעום לא מתבהר אלא רק הולך ועולה עם כל גמגום חדש של אחד הילדים.  תכלס אל תכעסו עליי אם אני טועה בחלק מהמילים של השירים ההם של חנוכה. לדוגמה: חנוכיה לי יש, ??? לי באש. מה זה בדי

הי חברות, סליחה מורות כבודות. זה גם החג שלי!! / אורה כהן

זה הזיה שפתאום החברות שלך, ששיחקת איתן אי אז אל הדגל בצווחות, ונלחמת איתן מלחמת מים בחצר למרות שהמנהלת אסרה את זה באיסור חמור – הן מורות. אבל הן חברות. לא. מורות. כבודות כאלה, מוקפות בשבעה ענני כבוד. זהו שזה לא מסתדר לי, כי אני עזבתי את המושג מורה אי – שם בי"ד

זה לא סתם קורה. זה קורונה / אורה כהן

סוף העולם? היי מה קורה? אתה פה!! אפילו מסיכות לא השארת שנוכל להתגונן מפניך איכשהו. גם לא ממש סינים שייצרו אותם. או נייר טואלט. אומרים שעוד מעט ייגמרו הטיטולים. אם ככה - אתה באמת פה, סוף!!! אז אני בטוח יאמין! אין מצב שאני מכבסת חיתולי בד!! שכח מזה!! אז ככה עושי

חתונה בגשם? בגלל שפתחתם מטריה בבית... / אורה כהן

מי שפותח מטריה בבית- בחופה שלו ירד גשם. וכל האורחים יצטרכו לעמוד כמו מרזבים בחוץ, להרוס לעצמם את האיפור והפן והפאה, ולקפוא מקור על עקבים. ככה זה, חתונות בחורף. הכלה והחתן המאושרים שמפזזים להם באמצע המעגל – פתחו מטריה. במקום סגור. כן. תאשימו אותם בגשם הסיוט הזה

עוד כתבות באורה כהן

המשיכו לקרוא — כל הכתבות בתגית, לפי סדר עדכון