זה לא סתם קורה. זה קורונה / אורה כהן

סוף העולם? היי מה קורה? אתה פה!!
אפילו מסיכות לא השארת שנוכל להתגונן מפניך איכשהו. גם לא ממש סינים שייצרו אותם. או נייר טואלט.
אומרים שעוד מעט ייגמרו הטיטולים.
אם ככה - אתה באמת פה, סוף!!! אז אני בטוח יאמין! אין מצב שאני מכבסת חיתולי בד!! שכח מזה!!
אז ככה עושים סוף? לוקחים איזה וירוס ושולחים אותו לכל קצוות העולם? משתלטים על הבהלה של אנשים
ומגבירים לה את הווליום לשבע מאות שמונים וחמש?
הוצאת אותי לחופשה ללא תשלום לפני פסח, סגרת לי גנים ובצ'פרים, צימצמת את החתונה של אחותי ל 10
אנשים, השארת אותי ככה, להתמודד איתך ועם הדאגות החונקות האלו. לבד. מי היה מאמין שאני יתגעגע
לשקט של המשרד!
והבטחת שזה יהיה עד תאריך בלתי ידוע. וזה מה שהופך אותי לכזאת...
לא חיונית.
זה מה שאני.
מלאת שקט פנימי כזה, פה ושם, של פחד והשלמה. עם נעלי ביתחד קרן מפרווה, ושוקו חם עם מרשמלו
ששותים מול החיים ולא מול מחשב.
ובשניות שקט האלו, היפהפיות שבטוח קורה משהו אם הם ככה שקטים-
את מבינה את זה פתאום.
איזה יופי זה ימות המשיח.
פעם פחדתי האמת ממלחמת גוג ומגוג. זה היה נשמע שיהיה כזה מלא חושך בחוץ והבוקר לא יבוא. ומלא
גויים ירוצו עם חרבות ואנחנו נתחבא בבונקרים.
אבל הרחמים האלו.. של השם...
זה הרחמים הכי טובים שיש.
אלוקים יורד אלינו, באהבה. מוריד מאיתנו את העבודה, את הטיולים, את הביקורים אצל סבא וסבתא, את
האוטובוסים והכל....
ואומר היי. הנה. את לא צריכה אפילו להתאמץ בשביל לעצור רגע.
עצרתי לך הכל. שיניתי את המציאות כך שתדעי בבירור שזה כלום חוץ מימות המשיח.
אני נותן לך את הזמן והשקט הנפשי להתכונן, לפתוח את הארון ולהוציא משם את כל הקישוטים הישנים של
הנשמה שלך.
והכי חשוב-
אל תצטנעי. אל תחשבי שלא מגיע לך. את הכי מדהימה שקיים. תשתדלי עכשיו פשוט להיות ראויה לזה.
מתוך מה שאת. כן. ככה.
בנאדם מקרב לעיין מטבע של שקל, זה מסתיר לו את כל העולם.
תקחי את השקל הזה, ותקני איתו את הביטחון ביופי הפנימי העצום שלך. כן ככה פשוט.
ענווים ענווים!
הגיע זמן גאולתכם....
ואם אין אתם מאמינים - ראו באורי שזורח.