בס"ד

כן, אני יודעת שזה הרבה יותר מסובך מאשר לנסח את זה במשפט אחד קצר... אבל כדאי לדעת: המלחמה בסוכר היא מלחמתנו העיקרית בבואנו לאמץ אורח חיים בריא ונכון.

למעשה, אחת הסיבות העיקריות שהדיאטה לא "מתקדמת", היא חוסר איזון במשק הסוכר בגוף. הסוכר, כמוהו כקטר של רכבת. רק כמות קטנה ותמימה, אך אחריו נשרכים שאר הקרונות ללא יכולת לנתקם ממנו. פרוסת עוגה בבוקר, גוררת אחריה קצת שוקולד בצהריים, ואולי אחר כך הרבה וופלים בערב... וחבל. תנודות חדות ברמת הסוכר יגרמו לנו פעמים רבות לתחושת רעב מדומה ולא אמיתית, מה שיגרום לנו לחיפושים נמרצים במשך כל היום.

לעומת זאת – המנעות מסוכר תגרום למערכת העיכול להיות רגועה במשך כל היום. המערכת תקבל את שלה בזמנים קצובים במשך היום, ובזה ייגמר העניין.

ומדוע להימנע מפחמימות ריקות? פשוט מאד: פחמימות ריקות (קמח לבן ומוצריו, אורז לבן, מוצרים העשויים מתירס, דגני בוקר שונים ועוד ועוד) מתנהגות בגופנו בדיוק כמו סוכר לבן, והגוף מגיב אליהן בדיוק כמו אל הסוכר.

אז למה בעצם לא להימנע לצמיתות? פשוט מאד, זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה... אולם אם כח רצונך חזק לתת "דחיפה" לדיאטה לתקופה של מספר שבועות, הטוב ביותר הוא להימנע לגמרי מכל וריאציה של סוכר ופחמימות ריקות.

"כל וריאציה של סוכר" זה אומר גם לא סוכר חום, דבש, סילאן, מיץ ענבים או מיצי פירות אחרים (אפשר לאכול פירות שלמים, ועדיף עם הקליפה). הממתיק היחיד שהינו טבעי ואינו סוכר – הוא הממתיק מצמח הסטיביה, והשפעתו על משק הסוכר טובה ומיטיבה.

כנ"ל לגבי ההמנעות מפחמימות ריקות – כל מה שעשוי מקמח לבן כולל הכל: לחם וחלות וכל סוגי המאפים למיניהם, וגם כשקונים לחם מלא – לבדוק ברשימת הרכיבים, שאכן לא מעורב קמח לבן וסוכר (הטוב ביותר לקנות לתקופה זו את הלחמים או הלחמניות בחנויות הטבע, שאינם מכילים סוכר וקמח לבן).

בתוך זמן קצר מתחילת יישום עצה זו – תרגישי את ההשפעה המיטיבה שלה. הכמיהה האינסופית לסוכר ולמתוק תתגמד ואולי אפילו תעלם, והחשוב ביותר – יחד איתה יתגמדו וייעלמו עוד כמה וכמה קילוגרמים מיותרים...

 

ריקי גוטמן תזונה נכונה דחיפות לדיאטה פחממות מאפים קמח לבן המנעות
מצאתן טעות בכתבה? כתבו לנו כאן
למאמר זה התפרסמו תגובות
תיבת תגובות

זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה

טוען תגובות…

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה