שלום לאתר קול כבודה היקר!
קודם כל אני רוצה לומר לכם תודה!!!! על זה שאתם כמו תיבת נוח במבול. וכל פעם שאני נכנסת לכאן כייף לי ומרגיש לי נעים מקום בטוח להיות בו.
עכשיו שוב סגר, ושוב אני בבית אנחנו נכנסנו לבידוד כיתה שלמה כי היו 5 בנות חולות קורונה, אז למרות שאני בי"ב סמינר אני לא לומדת כרגע.
אני מקווה שזה בסדר ושתפרסמו את המאמר שלי הוא ממש חשוב לדעתי.
אני תלמידה באחד הסמינרים הגדולים בבני ברק, ומאוד מקווה שלפחות אחת המורות שלי תקרא ותבין את המצב שלנו...
הקורונה הגיעה בלי הכנה. כשאני ועוד הרבה חברות לא יודעות ולא מכירות מקרוב את העולם הזה של האינטרנט. ובטח שלא היה לי מייל אישי לפני כן. אבל אז, כשרוב הכיתה שלי פתחה גם אני ביקשתי מאחותי הגדולה שכבר עובדת שנתיים ויודעת להתעסק עם זה. היא שאלה את אמא שלי ואני לתומי שכנעתי את ההורים שלי ששולחים שם שכפולים ודפי תרגול ל'חוצים' , הם הסכימו והיא פתחה לי ...
החיים שלי לא השתפרו מאז שפתחתי את המייל. להיפך, משהו נסדק לי איבדתי את אומדן הזמן, ונורות אדומות במוח נדלקו כל שעה שחלפה "אולי שלחו לי משהו", "רק שלא אפספס הודעה מעניינת". פתאום יש עולם שלם שתופס לי את הראש, כל הודעה שקרית או נכונה נוחתת לי במייל, פתאום תכנים שלא הייתי מתעניינת בהם מסקרנים אותי. וגם...דברים שלא רציתי לראות ראיתי - כי פשוט פתחתי את המייל.
פתחתי, נפגעתי, ואז עצרתי. החלטתי לשתף את אחותי הגדולה, אני לא אשכח כמה בכיתי זה היה בקיץ האחרון, בנות מהכיתה שלי יצרו שרשור במייל של בדיחות... בסוף העיון שלי פרצתי בבכי והייתי המומה מעצמי שאני יקרא כאלו שטויות?? שאני יראה כאלו סרטונים שאין בהם כלום חוץ מטפשות ורוחות זרות??
אני לא נחשבת צדיקת הכיתה, אבל גם לא הבת הכי גרועה... הרגשתי שהדמעות על הלחי שלי ירדו מהשמיים ולא מהעיניים שלי, אני טיפוס קר ומאופק, ואחת שלא מתרגשת מהר, אבל הבנתי כמה הנשמה שלי בוכה ולא טוב לה מול המסך.
אני חושבת לעצמי אולי אחת המורות שלי בסמינר עכשיו קוראת את מה שכתבתי?
תסגרו אותו! אתן לא יודעות איזה נזקים יכולים להיות לכם ממנו... האמת לא ידעתי מה יש שם. במייל התמים.
אני לא יודעת אם יש פתרונות, אני גם לא מתיימרת להביא אותם אבל מורות, אמהות, אחיות גדולות, אני זועקת את המצוקה הזו. אי אפשר להתעלם מחשיבות הלימודים אבל אי אפשר להעביר הכל לזום ולסמוך עלינו. לא סתם קבעו הרבנים שזה פתח להידרדרות, חשתי את זה על בשרי
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: