אלו מילים שיצאו לי הבוקר כשנזכרתי בראש השנה שעברה...
כמה מטלטל זה היה, נאחזתי בתפילות והאמנתי כי הקב"ה יכול להפוך הכל.
אין שום סיבה להשאר בצער, אפשר לחלום בלי הגבלה והאמנתי שזה יגיע:
ונתתי לך כתר מלוכה,
וחשפתי עצמי לפניך בוכה,
מצליחה להתפלל את כל התפילות,
מבעד לדמעות רואה רק עגלות.
ואישה עם תינוק טרי בידיים,
נכנסת, לא מבינה - מה היא עושה.
וזה הרגע שנפתחו שערי שמיים.
אני נשברת, מגרוני פורצת צווחה.
לא שבר על שבר הושברתי,
הריני לפניך כבריה חדשה.
עוד אזכה לחבוק עולל בידיים,
ונתתי לך כתר מלוכה
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: