אחרי לידה שקטה: "יום אחד הרגשתי שבא לי לברוח, לבעוט בהכל"

היכן הימים שברחתי ממך
וקראת לי לשוב,
כשצעקתי אליך, במרפסת, בלילה.
וההד חזר אלי שוב.

היה כבר היום, שחשבתי שהנה,
הגעתי לשאול תחתיות.
אבל הגיע יום אחר, והוכיח -
שגרוע יותר יכול להיות.

ולא יכולתי למצוא מנוחה ומרגוע,
אם לא היית קשוב לצעקותיי,
לא נתת לי - בעצמי לפגוע,
רק אספת בנאד - דמעותיי.

אז דע,כשברחתי -
תכננתי לחזור.
ממך - אליך, תרופה ומזור.
אז כשעצוב לי וקצת חנוק,
אבא שלי -
* תן לי חיבוק!

שיר שכתבתי, כשסף הכאב עלה...
וקצת הרגשתי שבא לי לבעוט בהכל.
בכל הקבלות שקיבלתי בשנים האחרונות, בכל השיחות שעשיתי איתו..
ואז הבנתי, שאין לי לאן... וכמו ילדה קטנה רק ביקשתי שיחבק אותי כי עצוב לי ממש...🥹