הבת שלך כבר מסודרת בסמינר, חשבת מה עובר עלינו בימים האלו? | שיתוף כואב

אני אחת מה30% לא לא מהסיילים:) בכיתה שלך, מהסמינר... התלבטתי אבל החלטתי לשלוח למערכת...אם תפרסמו מה טוב ואם לא, גם אבין.

הי את,

יכול להיות שלמדת איתי בכיתה באחד הסמינרים החשובים בירושלים? ואולי אפילו שוחחנו אתמול בטלפון, כן...את חברתי לעבודה אולי, ממש כאן משרד לידי או בעמדה לצידי? או שכנתי לבניין? הכל יכול להיות ...

את הטור הזה אני מפנה לכל אחת מאיתנו שחשוב לה יחס מכבד ומקרב.

כן היום אני אשת אברך כמוך , וכמו מי שאת חולמת להיות (אם את עדיין בחיפושים..) בעלי למד באחת מישיבות התפארה ואני בסמינר מעולה שבמעולים שכל אחת מאיזור ירושלים חולמת ורוצה להיות חלק ממנו. זוג למופת...

החיים שלי לכאורה חלקים, שלנו כמשפחה. אמרתי חלקים? לא ברור איך , אבל זה רק נראה מבחוץ ולמה? כי אני אני משתייכת לזרם מאוד מסויים בתוך הציבור שלנו אכנה את עצמי כחלק מה"30%" מכירה את המושג הזה בכלל? אני מכירה אותו טוב מאוד...וכיום מזדהה עם אחיינית יקרה שהיא גם מה לעשות על כף מזאניים לטוב - בו תכלל ב 30% ולמוטב - בו לא תכלל ב 30%.

אני תוהה לעצמי האם על אחותי היקרה - גם היא בוגרת סמינר מכובד- לומר לאחיינית הקטנה עוד לא בת 14(!) "יקירתי, כנראה שגורלך לא שפר עלייך ואינך נכללת במכסת ה 30% חשבי על עצמך איפה אולי מעדת אולי פשוט נולדת למשפחה הלא נכונה?! צר לי ביתי עבורך שלביתינו החמים ירדה נשמתך, ולכן כנראה לחינוך טוב ומכובד לא תזכי ...אלא לבלות את נעורייך בתסכול תאלצי..."

באמת מעניין אותי מה אתן חושבות על זה?! מה יש לה לומר לביתה הבכורה - שמקווה להימנות על ה 30% ...

ולמה זה צף בי פתאום? באוטובוס אתמול, ביום בו היה רישום לאחד הסמינרים הגדולים בעיר האוטובוס נשא בנות משכונה מסויימת בירושלים, ילדות קטנות באמת! היה מורכב לשמוע את צלצול הפעמון באוטובוס כאשר השיח בין הבנות התלהם והפך לקולני במיוחד. הן צעקו בקול שלא אפשר להתעלם מתוכן השיח :"מקבלים רק 30% ! אין סמינר שיש בו יותר...דודה שלי הייתה חלק מהוועדה ואני יודעת בדיוק לומר לך!" הקול הזה הילדותי הכל כך לא תמים הכה בי פתאום , באיזו טבעיות יש שיח על נושא כל כך במחילה - דוחה!- מה לבובות הקטנות ולנושאים מפלגים כל כך?!

אוי , נו מה האכילו אותה בבית? אני לא דואגת היא אוכלת כשרות מהודרת באוכל אבל בדעות ותפיסות על השכנה שלה לספסל הלימודים היא כבר מחזיקה במשנה סדורה וטעונה.

ועתה אני פונה למקבלי ההחלטות :

די להציע רעיונות מגוכחים לבנות מבתים הכי טובים.

לא ייתכן שחינוך איזורי הוא בעל מנטליות מסויימת ובגיל בגרות תצביעו לעבר מקומות שהמנטליות בהם רחוקה שונה וזרה לבנות אלו...

אני יודעת גם יודעת שיש עוד הרבה שאינם נמנים רשמית ב 30% אבל גם להם יש מכסה שאינה ידועה...צר לי עליכן בנות מתוקות! תמימות וכל כך יקרות עד כדי שבוחרים אתכן בקפידה משהו...

כמובן שאני מתכוונת למשפחות מעולות ולבנות מצויינות מכל הבחינות, גם אני רוצה שיהיה סינון כלשהו אבל לא על רקע של מוצא הסבא או הסבא רבה...כולנו מבינות שצריך לשים לזה סוף לפני שנאבד צלם אנוש.

הרגשתי צורך לשתף!

חתומה אומנם בעילום שם

אבל בדמעות וכאב שאין לתאר.

אודה להנהלת האתר אם תאפשר לי לשתף את הקוראות היקרות בתחושותיי הדיון הזה בעיני חשוב יותר מהרבה אחרים.

כמו כן אבין אם לא יפורסם הטור כדי למנוע ויכוחים (לא מיותרים...)

לאחר שיקול דעת התקבלה ההחלטה במערכת לפרסם את הטור כחלק מבמה הניתנת לכן לשתף בחוויותיכן ובתחושותיכן במגוון נושאים בוערים.

בברכה 

הנהלת האתר