אילו היתה לי אמא
בריאה , תקינה יציבה
צפויה...
אותו דבר כל התקופה.
אילו היתה לי אמא -בגובה העיניים בלי מרחק.
בלי תחושת המחנק
של
אולי זה קורה עכשיו?
אילו היה לי אמא
שבנינו התפקידים ברורים
ולא לפעמים מתחלפים
כי דברים זזים, משתנים
והיא
מאבדת יציבות
ואני הבת
מוצאת את עצמי תופסת פיקוד
אילו, המציאות היתה צפויה
והאישיות של אימי הייתה ברורה
ומצבי רוח היו באיזון.
לפעמים יוצא לי לעסוק בכאלה מחשבות
מה היה אילו
אילו המציאות היתה רגילה וסטנדרטית
אמא שלי היתה תמיד צפויה ונורמלית.
הפחדים היו רגילים כמו כל אחת
ויש לי אמא,
עם עליות וירידות.
ולפעמים גם סטיות
יש לי אמא,
שאיתה עין אחת תמיד צריכה להיות פקוחה
החיישנים תמיד בפעילות גבוהה
יש לי אמא
מתמודדת,
עולה ויורדת.
לא צפויה,
הולכת במסלול משלה.
ואני מהצד,
לומדת ללכת.
לשמור על איזון,
בין דאגה, מסירות-
לניתוק.
בין חרדה לשלומה, לשלומי
בין חששות מה היום הבא יביא
בין איך יראה העתיד שלי?
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: