כשקמתי עם שחר ושמן שרוף חיכה לי בתוך הבזיכים
וחזרתי ב 4 בלי כח לשמוע אותם מנדנדים או בוכים
טרפתי שינה בין אלפי מסיבות ובבוקר שפשפתי עיניים
סימנתי עוד וי על עוד ליל - לביבות ועוד אחד, ועוד שניים
אפיתי לזניות כולי מעורבלת, היה יום עמוס במשרד
ידעתי בסוף זה פשוט ייגמר, אהיה "עוד אחד ששרד"
אבל פתאום היום, ערב נר אחרון
מתעורר לו הלב, מתעורר
אל תקחו לי את חנוכה שלי, איך הוא כך
בלאט מתחמק, ועובר
ואין זמן לחשוב, יש היום מסיבה, והבטחתי סלט "השקעות"
ולמה אצלי לא יוצאים כוכבים, איך נשארתי רק עם השקיעות - -
אני לא מוכנה שוב לנטוש להבות ולגעור בשלושה מתוקים
להלביש בהיסטריה, לקשור חגורות, וקדימה, לשעוט לפקקים
תנו לי את היום הזה, לשבת מול האש.
גם אני רוצה כל כך, ויש לי לבקש...
אז עד בואי עם הסלט - תתחילו בלעדיי.
רוצה לתפוס קצת חנוכה ,
עוד לא אהבתי די.
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: