עמק הבוכא: סובלת מדכאון בשיתוף מרגש!

עמק הבוכא

מיומנה של מתמודדת עם דכאון.

סוכות אחר ממה שהכרתם,

הצצה למקומות שלא ביקרתם...

כשכולם שאבו מים בששון,

טבעתי בים של בכי ויגון

כשכולם נעו ברחובות משמחה לשמחה,

אני שכבתי על שברים מתחת לשמיכה

כשדלתות נפתחו לאירוח משפחתי נעים,

לתפילות שלי ננעלו כל הרקיעים

כשנשמעה מכל כיוון מחרוזת ריקודים חסידית,

אני צרחתי את נשמתי לתוך הכרית

כשפרשתם שטיחים לסוכה הקדושה,

אני נחבטתי על קרקע קשה

כשדפנות הסוכה היו לכם חיבוק מבעל הבירה,

עדיין חיפשתי את דודי בהסתרה בתוך ההסתרה

כשהקישוטים נצצו מולכם בצבעים של אור,

אני ראיתי רק שחור

כשצחקתם בקול ואספתם חוויות,

אני ביליתי בפחדים והזיות

כשהלולב שלכם הבריח את כל המזיקים,

הם הגיעו אלי בחרבות ואזיקים

כשניחוחות של חג עלו לכם מהמטבח,

הלב שלי נצבט דימם ונטבח

כשהילדים שלכם נהנו על ממתקים לברך,

הילדים שלי חיכו שאמא רק תחייך

כשפיכם היה מלא הודאה ושירים,

אני נחנקתי מערימה של כדורים

כשהתפללתם לקבל חיים ו"פיתקא טובה",

אני ייחלתי כל כך לחדול מתוך שלווה...

ואני לא מספרת את כל זה

כדי להוסיף קרבנות למעגל הדיכאון

אני רק רוצה שתרימו ראשכם בגאון !!!

שתביטו באור אחר על השיגרה המאתגרת

שגם היא לפעמים לא קלה ומסחררת,

אבל תנו תודה על שוקו שנשפך

על עציץ שנשבר ונאסף אל הפח

על הילד שגדל והחולצה שוב קטנה,

על ערימת מטלות שמחכה בפינה

על ריצה לאוטובוס, ושמש יוקדת,

על בכי תינוק שבגללה שנתכם נודדת

תשמחו שצריך כל היום לנקות,

ובתור הארוך לעמוד ולחכות

שכואב קצת הגב והעיניים נעצמות,

שלא הצלחתם להגשים את כל החלומות

תתלוננו מידי פעם, זה בסדר,

שאין מקום בבית וצפוף כל כך בחדר

שאין מה ללבוש והילדים לא עוזרים

שהמשכורת לא מספיקה לעוד כמה דברים,

אבל תענו "אמן" כשמאחלים לכם בריאות

ותמשיכו להתאמץ ללא הרף וללא לאות

כי זה הסימן, וזה המרשם

של אנשים בריאים בנפשם...