מכתב מרגש ממורה שמחפשת לבקש סליחה:"אני פותחת כאן וידוי פומבי, העיקר תסלחי לי!"

בעקבות כמות התגובות והכאב העלינו טור מקצועי מאת פסיכולוגית לחצי כאן לקריאה ולפיתוח היכולת לסלוח
היית תלמידה בכיתה ט' אני מורה כיום באחד הסמינרים הגדולים בערי המרכז, משפשפת עיניים וכותבת לא מאמינה שזו הייתי אני בכלל...כן אומר שעברתי תקופה בחיים האישיים לא פשוטה אחד הילדים שלי עזב את הדרך והרגשתי כל כך רע עם עצמי במקביל לקשיי פרנסה. אבל היום ממרומי גילי אני יודעת ששום דבר לא מצדיק את העוול שאת עברת אצלי, אני לוקחת אחריות ומתפללת לה' :"ומודה ועוזב ירוחם" ממש מקווה שכך יהיה. אגב, אתם עברתם דירה ואין לי מושג היכן אתם גרים כיום אולי אפילו בחוץ לארץ.
החלטתי לשלוח ל"קול כבודה" את המכתב האישי כל כך הזה - אולי תקראי אותו ותכתבי למערכת או כאן בתגובות. ואולי ...אולי עוד מורות שעוברות מה שאני עברתי תבנה את רמת הנזק והכאב שהן גורמות לתלמידות תמימות ומסכנות.
תלמידה יקרה שלי!
היום אחרי שנים אני מסוגלת להודות לעצמי ולעולם: התעללתי בך והייתי רעה. ואת היית קטנה תמימה וכל מה שרצית זה להצליח בחברה להיות הכי טובה.
ואני? קצצתי את הכנפיים שלך ומי יודע האם בגלל זה גם עברתם דירה...
אני זוכרת אותך עם תיק על הכתף, חדש ומיוחד שנבחר בקפידה, את התלבושת המגוהצת והחצאית בדיוק בקו אמצע רגל. לא יודעת למה אבל משהו לא הסתדר ביננו כבר מהתחלה השם שלך דווקא היה "שם דבר" בסמינר, הגעת ממשפחה טובה ולמדת במקום טוב אבל איך אומרים? לא היה קליק, היה אולי ההפך. כל מילה שאמרת הקפיצה אותי, היית שנונה וחכמה ידעת את הנלמד והרבה מעבר אבל לי זה לא הסתדר. שלחתי אותך אחר כבוד מחוץ לכיתה, הערתי לך על לבוש ראיתי אותך כמי שממרידה את כל שאר בנות הכיתה "ולא רציתי שתשפיעי עליהן לרעה".
היית כזו מוצלחת, טובת לב ואהובה בכיתה שהרגשתי שאני חייבת "להעמיד אותך במקום" אני אראה לך ולכולן מי כאן המורה המחנכת, עם מי מדברים ואת מי שואלים. בכל תחילתה של הפסקה היו מתאספות סביב השולחן שלך בנות מתייעצות צוחקות ומבקשות מחברות וסיכומים...
האמת? אני מתביישת לכתוב את זה אבל לא יכולתי לראות את זה. שה' יסלח לי ואת! כנראה שקינאתי בך... באותה תקופה המעמד שלי בחדר המורות ירד מאוד כשבני הבכור ירד מהדרך לאחר שלמד באחת הישיבות המובחרות (עם כמה בנים של מורות אחרות...) ריכלו עלי מאחורי ולפני הגב, חלקן אף "שאלו לשלומו של התכשיט" ואני התכווצתי בתוכי לא ידעתי מה לענות...
בינתיים ראיתי אותך תמימה כזו עם אנרגיות טובות ולא הצלחתי להשתלט על הכיתה, המורות המקצועיות פנו אלי בלי הרף עם הערות על הכיתה "החצופה" שלי, עד שיום אחד...קיבלתי טלפון נזעם מהרכזת:"גב' ל. זה לא ייתכן שבעיות משפחתיות שלך יפריעו לסדר היום של הכיתה שלך!! אני מקבלת כל הזמן תלונות על התנהגויות שמעולם לא נתקלתי בהן! במיוחד חבורת הבנות XYZ אני דורשת ממך לשים לזה סוף,ואם צריך להעביר כיתה אני כאן לצידך. תקבלי החלטה בהקדם נשב עם היועצת ונפסיק את הקרקס הנוראי הזה. ושוב, את מוזמנת להפריד בין עבודה לבית, לא שייך כך..." הייתי המומה! כשהמרכזת נקבה בשם שלך, את?? אחת המוצלחות והטובות. אבל מה? מסתבר שאני כמו טיפשה בכל שיחה עם מורה מקצועית אחרת נקבתי בשמך "כאשמה" עיקרית בבלאגן בכיתה... לא חלמתי שזה יגיע עד לרכזת השכבה שהייתה אישה מאוד קשוחה, ולא היו אצלה יותר מידי שיקולים היא האמינה בגישה "תפוח רקוב מרקיב את כל התפוחים ומוטב שלא יהיה"
אני כל כך מצטערת עלייך תאמיני לי ששפכתי הרבה דמעות שאצליח להגיע אלייך ולבקש את סליחתך...אני זוכרת אותך ואת אמך נכנסות באימה לחדר המנהל "אנחנו החלטנו להעביר אותך כיתה, ובמידה ולא תשתפרי נאלץ גם לסלק אותך..." זה היה הנסיון שהסכימו לתת לך. בסוף ט' סמינר הועברת לכיתה אחרת יבשושית ומתנכרת הבנות שם כך הבנתי מהמחכנת של י' (כן, כן עקבתי אחרייך כי הרגשתי שעשיתי לך עוול וזה היה מוגזם ולא מוצדק! דאגתי לך באמת אבל את הנעשה אין להשיב) אותה מחנכת ספרה לי על הזלזול שהיה כלפייך, ושלא מצאת את עצמך בחברה. וגם כמה היא לא מבינה איך בחורה טובה כמוך יכולה להיות "תפקיד ראשי" של כל העלילות עלייך, הפכת ל"שם דבר" כשבחדר המורות רק ריכלו על עוד תעלול שכביכול את היית הראשית בו. כשאני יודעת בתוך תוכי שהשמות הם אחרים אבל את כבר היית זו שסימנו והיה קל לדבר עלייך כילדה בעייתית...

ועוד דבר, תדעי שיש לך אמא מיוחדת!! מאוד! אני לא אשכח את הטלפון של אמא שלך, בדמעות ובבכי :"רק תסבירי לי איך זה יכול להיות?! למה למה בדיוק הבת שלי צריכה לעבור כיתה?? את יודעת מה זה חברה...ואיך זה ששנה שלמה לא שמעתי שום תלונה עליה?? למה??? את יודעת איך זה משפיעה על כל הבית? כולם כועסים עליה ולא מבינים, אני מרחמת עליה ואבא שלה מתבייש בה! את מכירה אותנו, אנחנו אנ"ש עכשיו כל המשפחולוגיה מדברת עליה. זה לא פשוט לנו...יש לך איך לעזור? להחזיר את הגלגל אחורה?? בכל אופן, אני מאמינה לבת שלי ומאמינה בה, אני יעשה הכל שהיא תגיע רחוק למרות הסבל שנגרם לה קשה לי להאמין שהיא עשתה מעשים כל כך חמורים כמו שאמרו עליה...רק שתדעי"
ואני עם דמעות בעיניים נועלת כמה פעמים את החדר לוודא שאף אחד לא נכנס...עונה לה בקשיחות:"אין לי איך לעזור גב' י. מצטערת. זו החלטה של הרכזת.." שתקתי אבל הלב שלי צרח מבכי. הבנתי שגרמתי במו ידי לצער של ילדה מסכנה, הורים אומללים ומשפחה שלמה.
ואת? נשמה טובה שמסתובבת עכשיו בעולם, מן הסתם זו צלקת נערות שמלווה אותך...
אני יודעת שלא השתלבת בכיתה י' טוב ומשם כבר לא עלית לכיתה י"א... הבנתי משכנות שלך שעזבת את הדרך והורייך ומשפחתך עברו דירה ביום אחד בהיר בלי לספר לאף אחד לאן...
הראש שלי התפוצץ ממחשבות עלייך ועל המשפחה שלך. על מי שאת היום והאם היית סולחת לי? על הנפש שלך שבטח טולטלה בגללי ובגלל הטיפשות והקנאה שבי.
אוי יקרה שלי...אם רק היית מאמינה לי כמה אני בוכה עלייך בתפילות שיהיו לך חיים טובים. לא משנה איפה את שיהיה לך טוב! שהמזל יאיר לך! שתצליחי בכל אשר תפני... ליבי עלייך תלמידה יקרה שלי, עלייך אני יכולה לומר:"מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם!"
לימדת אותי על בשרי כמה צריך להיזהר... כמה חשוב להבין שאני מלמדת ומחנכת נשמות טהורות של עמ"י. ולא "עוד תלמידה" אתן לא שם ביומן, ולא "שם דבר" מאיזו משפחה שהיא. כל אחת היא עולם שלם, נשמה שנחצבה מתחת כסא הכבוד, נפש עם רצונות סגנון ואופי.
לימדת אותי...
ואני מתחננת שתסלחי לי! אני פותחת כאן מעל במה של עשרות אלפי נשים ובנות חרדיות (במה מכובדת מספיק) ומתחננת שתסלחי לי ! נסי ליצור איתי קשר כאן בתגובות או במייל למערכת. כמובן שישמרו על חסיונך במידה וזו את אצור איתך קשר.
כתיבה וחתימה טובה לך ולכל תלמידות ומורות עמ"י!

ואם כבר מפרסמים מעל כזו במה ענקית אז אני מתחננת אליכן מורות יקרות תזהרו!! תשמרו!! אני את הכאב שלה סוחבת איתי לכל מקום לא ראיתי ברכה בעמלי ובחינוך ילדי אני בטוחה שזה בגלל זה בהרבה...
מיותר לציין שמאז אותו מקרה אני מתנדבת לגשר בין בנות למורות או רכזות כדי לכפר ולו במעט על מה שגרמתי לאותה תלמידה"

קוראות יקרותה שמנה לב!
בעקבות הסערה שהטור עורר יתפרסמו אי"ה טורי תגובה בשבוע הבא. של מורה, ושל תלמידה שהתרוממה למרות קשיים שחוותה עם מורות - וכן אשת מקצוע שתדבר על חשיבות הסליחה.
בברכה צוות העריכה של האתר.