כבר כמה וכמה פעמים בשבועות האחרונים נתבקשתי מנשים בעלות תשובה לעורר איזה משהו לתודעת הציבור. הן אומרות לי "אודל, אנחנו רואות אותך שאת בחברת חברות שלך חרדיות מבית, אתן נהנות, מבלות, מסתובבות, צוחקות וזה נראה מקסים, אבל רצינו לשתף אותך במה עובר עלינו, הבעלות תשובה..."
אנחנו בהרבה מקרים עזבנו בית, משפחה, עזבנו אזור מגורים ועוד כל מיני הנאות העולם הזה לטובת הקמת בית נאמן חרדי בישראל. ואנחנו מתאמצות ומשתדלות ואיפשהו הציבור החרדי לא מקבל אותנו כל כך לא מספיק מבין את המקום שלנו...
הן מספרות שהן יכולות לשבת בגינה, וכל השיחות שמדובר שם זה על האחת שיכולה לדבר על עיצובי השמלות של כל המשפחה הגדולה, ועל אביזרי השיער ולאותה בעלת תשובה אין על מה לדבר כי אין לה כמעט משפחה והיא גם לא יכולה לקחת את הילדים שלה אם יש אירוע משפחתי.
מה שאומר שבבית הכנסת, בשכונה, בגינה, אין איתן הרבה שיחה.
זה כאילו הבעלות תשובה תקועות בצד והחרדיות חיות את החיים שלהן בשקט ובשלווה.
אולי זה המקום שלנו כציבור חרדי, להבין שהנשים בעלות התשובה נתנו כל כך המון מעצמן למען מטרה כל כך גדולה - להתחבר לציבור שומר תורה מצוות, ואסור לנו להשאיר אותן מאחורה.
בהתחלה כשהן אמרו לי את זה אמרתי 'מה פתאום, אני הכי בכיף איתכן' והן אמרו 'כן, את מאוד נחמדה, אבל אנחנו מרגישות את זה בציבור הכללי. מחלקים - בעלות התשובה שימצאו את החברות שלהן ואנחנו החרדיות מסתדרות לנו.
אני חושבת שיש מקום מאוד יפה ומכובד אם את בגינה, בשכונה, באוטובוס, את יושבת ליד מישהי שנכון, היא לא חרדית מבית, אבל היא אישה שעושה הכל לפי רוח ההלכה והיהדות, תנסי לדבר, תנסי להיות נחמדה כי את נחמדה.
אבל זה מרגיש לנו שהן "שם" ואנחנו פה, אבל זה לא. כולנו עם אחד. זה מה שאני רוצה לעורר. אם יש לך שכנה שהיא בעלת תשובה ואת ההליכה את תמיד עושה עם החברה מהסמינר או בית הספר או מהבית כנסת ולבעלת תשובה את אף פעם לא תציעי ואדרבה, לבעלת תשובה יכול להיות עולם צבעוני שאת לא יודעת ולא שמעת ולא הכרת כי היית ביסודי, בסמינר והתחתנת. דווקא לה יכול להיות דברים שיכולים לעניין אותך, ודברים שאת יכולה לעניין אותה.
מה שאני רוצה להגיד זה שאפשר לפתוח שיח - שיח מלבב, שיח אוהב, החרדיות מול בעלות התשובה. תמיד באמת לזכור שכולנו עם אחד נבחר עם שבעים פנים לתורה. אז בעלות תשובה, אני אוהבת אתכן וכל הכבוד לכן על הדרך שעשיתן! ואתן מדהימות ומקסימות. ובסוגריים, כמו שאנחנו דואגות לנו לחברת חברות, כל אחת לפי הטיפוס שלה. אגב, לי יש חברה למצבי משבר, חברה למסעדה, חברה להנאה, יש לי חברות לבכיות, בקיצור סידרתי את עצמי מכל הכיוונים:)
אז כל אחת ואחת יכולה למצוא לעצמה. כולנו רוצות לחיות, תדאגי לעצמך לחברה שיהיה לך כיף לצאת איתה, שיהיה לך כייף להסתובב איתה. לכל נשות עם ישראל, תהנו ותבלו ותשמחו כי חיים פעם אחת...
וחברות זה אחד הדברים החשובים!
שלכן
אודל קליגר
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: