בימים בהם כולנו מסתגרים בבתים, עם הילדים המתוקים מנסים לדלות רגעי נחת לצד עבודה בזום או בטלפון. יש מי שעובדות מסביב לשעון ללא הפוגה הרבה יותר משגרה רגילה.
"אני רוצה לחזור להיות אחות רגילה, כזו שיש לה פניות להתייחס לכל מטופל כמו שמגיע לו, הקורונה פשוט יוצרת עומס על מערכת הבריאות"
אומרת חני בוגרת הסמינר הישן ואחות באחד מבתי החולים במרכז הארץ "כדי שתבינו, כשאומרים 'עומס על מערכת הבריאות' זה אומר עומס על הכתפיים שלנו האחיות, אני בת אדם, אמא לילדים ואישה לבעל ומרגישה שכבר זהו. אין כוחות. אני עובדת במיגון מלא 12 שעות(!!) 4 משמרות כאלו, והאף שלי עם חתכים מרוב מסיכות..."
הקול שלה נעשה חנוק מדמעות "תביני, כשמבקשים מכם האזרחים לעטות מסיכות ולשמור מרחק או להיכנס לבידוד, זה אומר שזה מה שיכול לעזור למגיפה לחלוף. כמובן להתפלל אבל לעשות את ההשתדלות הזו"
חני ממש בוכה. לשיחה מצטרפת יעל גם היא בוגרת סמינר ועובדת בבית חולים עם לא מעט מטופלים חרדים "קשה לי, אין שבוע שעובר ואני לא מלווה משפחה שנפרדת לנצח מיקיריה. אני לא יכולה יותר נפשית להיות במצב כזה. מתחננת מכאן תשמרו על החיים שלכם על כולנו"
"את יודעת שכבר למעלה מחמישה חודשים לא שלחתי את הילדים שלי לגן? ולא קיבלתי אותם כשחזרו?? אנחנו חיים כמו במתכונת מלחמה, זה מעניין את הקוראות שלך?? תעבירי להן את המסר הזה! תקפידו ותשמרו על ההנחיות!!! תצילו את כולנו"
חני רוצה להוסיף משהו "תביני שכל הנסיונות לדבר על הקורונה כמשהו שלא קיים כביכול, רק מייצרות את ההפך. כי הקורונה כאן והיא גובה חיי אדם! כשאומרים לי 'מה באמת עמוס? באמת יש חולים??' בא לי לצעוק להם בואו אתם במקומי ללוות את המשפחות ולבשר על פטירה של אדם קרוב"
יעלי מצטרפת לדברים "נכון חני צודקת, אנשים צריכים לדעת שיש להם כוח במילים ובדיבורים המחלישים שלהם מספיק שבגלל מי שמדברת כך אנשים יזלזלו בהנחיות"
אני מבינה שאנחנו בתקופה לא פשוטה, אבל נראה שדווקא כאמהות לילדים אנחנו הדוגמא האישית של איך לעבור את התקופה המבלבלת הזו…
"הנה אנחנו כאן 2 אחיות 'משלנו' חלק מקהל הגולשות של קול כבודה, פיננו מזמנינו כדי לדבר איתך. על ההשפעה שיש לאתר אנחנו יודעות בעצמינו. ואנחנו אומרות לקהל של האתר תעזרו לנו! תראו לנו שעם ישראל ערבים זה לזה אין לנו כבר כוח!"
לחני ויעלי יש בקשה אישית
"לחזור לתפקד כמו אמהות נורמליות בבית שלהן, להיות בלי המיגון הכפול והמעיק ולעבוד רק במחלקת יולדות"
"באתי לכאן כי זה אחד מבתי החולים עם הילודה הגבוהה בארץ, החלום שלי להיות מיילדת אבל את השנה הראשונה שלי בעבודה כאחות לצערי כבר הישרתי לכ20 (!!!) משפחות על אובדן יקיריהם בשל הקורונה" אומרת חני…
תתפללו.
תשתדלו.
ותעשו מה שאתן כאזרחיות יכולות לעזור תשמרו על ההנחיות.
תזכרו אותנו כשאתן קוראות ידיעה על 'עומס במערכת הבריאות'. כי זה על הכתפיים שלנו וזה כבד. מידי כבד.

אחות אחיות בית חולים קורונה משמרות מחלקות
מצאתן טעות בכתבה? כתבו לנו כאן
למאמר זה התפרסמו תגובות
תיבת תגובות

זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה

טוען תגובות…

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה