טור תגובה: ילדה יקרה שלי, אין לך מושג מה עשית לי / מלב של אמא

טור תגובה על פוסט : "לקחת מספר להזמנה לשבת? מכתב מלב של בת כואבת לאמה" לחצי כאן לקריאת הפוסט

דבר המערכת:
אמהות יקרות, שלחתן לנו הרבה מאוד תגובות, לא את כולן אנו יכולות לפרסם באותה העת. תגובה זו נבחרה גם משום שנשלחה בין הראשונות וגם כי נראה שהאם מקיפה הרבה צדדים. בע"ה בשבוע הבא נעלה תגובה נוספת שמציפה זויות שונות.

תגובת האם:
ביתי היקרה! קראתי את הטור המרגש הזה. יכולתי להרגיש אותך ולדמיין אותך כותבת בדמעות מה שכתבת.
בשונה מעשרות התגובות שהתרעמו על 'החוצפה' שלך, אני דווקא הרגשתי את העצב, הכאב והרצון שלך הפשוט ב'אמא לצידך'.
כל כך טבעי, כנה ומתבקש.

העיניים שלי עדיין רטובות. פתחתי כבר כמה פעמים את הטור שלך, ראיתי תגובות עוטפות וכאלו שפחות. וצר לי שהפערים בין הדורות או בין הסגנונות כל כך גדולים ויש כאלו שבכלל לא מבינים מה את רוצה. אני דווקא כן מבינה...
הימים האלו שילדים הרבה זמן בלי מסגרות, מתישים ועוד יותר עם הקורונה שהעצימה את הנתקים המשפחתיים, והפכה את הקשר למורכב הרבה יותר משהיה, את יודעת על מה אני מדברת...
חשוב לי שתדעי שלא פגעת בי, ולא הכאבת לי. אבל בהחלט עוררת אותי. להרגיש אותך יותר ולרצות בשבילך ובשביל אחיותייך עוד יותר מזה.
הדמעות שלי הם מרחמים, התרגשות, והרבה הרבה אהבה של אמא לבת. תמיד אמרתי לך שיש פער בין הרצוי למצוי וזה הפער הזה שגורם לי עכשיו לבכות, כי ברור לי שאין לי איך לפתור אותו. בטח היום כשאת אמא את מרגישה את זה בדברים שונים...
שמעתי מבין השורות כמה את עובדת קשה, ומתמרנת בין עול החיים, הילדים הפרנסה וניהול הבית. נכון, נכון שכשהייתי אמא לקטנטנים עבדתי 5-6 שעות ביום, ואת ואחיותייך עובדות 9 שעות ביום. אין לי ספק שזה קשה הרבה יותר, עמוס מעיק ופיזית לא מותיר הרבה כוחות. כמה אני מתפללת שה' ישלח לכן פרנסה ברווח, כמה קשה לי לחשוב על זה שהבנות שלי עובדות כל כך קשה כדי לפרנס(!!) אני לא מרבה לשתף אתכן בזה כדי שזה לא יציק לכן, זו המציאות היום והיא קשה. אם רק יכולתי הייתי מקלה עליכן יותר. אף אמא לא רוצה שהבנות שלה יעבדו קשה כל כך. בטח לא אני...  
רציתי לשתף אותך במה שעובר עלי... נכון שאני האמא, והציפייה שאני אהיה החזקה והיכולה. האמיני לי שאני כל כך רוצה להיות שם לצידך ולהצליח לראות אותך ואת מה שעובר עלייך... אבל את יודעת? גם עלי עוברים הרבה דברים שאני מעדיפה לא לשתף אותך. אני ואבא מתמודדים עם מחוייבויות מהחתונות, לקחנו על עצמינו עוד עבודות מהצד ובשבת? זה הזמן שלנו לנוח קצת. לספר לך שגילו לי סוכרת? אז הנה מכאן אני משתפת אותך... הכוחות שלי כבר לא אותם כוחות.
ולגבי אחיך וגיסתך שמרבים לבוא לשבתות, זה כי אנחנו יודעים שיש שם בעיה זוגית רצינית. ולא נותר לנו אלא לעזור להם כך, ולנסות להקל עליהם את התקופה הזו... ואחותך? לצערינו היא לא מבינה רמזים או לא רוצה להבין האמיני לי שלא קל לי לארח אותה והילדים שלה שובבים עוד יותר משלך... את מרויחה כשאת מבינה ומתנהגת בעדינות. עוד תראי את זה כשתגדלי, תביני כמה חסד עשית איתנו שהגעת רק כשהזמנו אותך, ולא זה לא הזמנה מאולצת, זו הזמנה מכל הלב.

בת שלי יקרה, אני כותבת לך בדמעות, אנחנו אוהבים אותך, מעריכים אבל לצערי בשלב הזה לא יכולים להיות שם בשבילך כמו שאנחנו היינו רוצים ואת...

תהיי חזקה, ותדעי שלרצות קרבה או פינוק של אמא זה בסדר ונכון. לקחתי לתשומת ליבי את זה שאני צריכה יותר להקדיש לך זמן במהלך השבוע, להתקשר להתעניין ולחזק במה שאני כן יכולה.
מתפללת שאתם וזוגות שכמותכם ימצאו חסכונות להתפנק ולהבין שלאסוף כוחות היום צריך להרפות מהחיים. והלוואי ואוכל שבת אחת לקחת את הילדים (כולל התינוקת הקטנה) ואתם תנפשו קצת...זה יהיה מכל הלב מבטיחה לך! 
העדינות שלך והרוך, היכולת לכתוב את אשר על ליבך כאן באתר היא עוצמתית ומוערצת לדעתי.

גאה בך יקרה שלי!

ברשותכן, אני קוראת מכאן לאמהות היקרות, בואו נזכור שאנחנו תמיד אמהות ולב של אמא אין לו תחליף, מילה של אמא היא פי כמה עוצמתית משל אדם אחר. מן הסתם רבות מכן לא יסכימו איתי ואין לי בעיה עם תגובות לא נעימות. אבל רגע לפני שאתן מגיבות כאן תשחזרו את הרגעים של הבת הבוגרת הזו כשהייתה תינוקת בת שנה, כמה חיבקנו אותה מגיע לה גם היום כזה חיבוק חם אוהב ועוטף.  

כמה טיפים ממני לדור הצעיר?
אל תלחמו בדברים שכנראה לעולם לא תקבלו... השלימו עם מה שאבא ואמא לא יכולים לתת לכם. חיו בשלום עם מה שכן נתנו לכם, ואל תשכחו להודות על מה שכן. כי מה שלא ניתן גם כנראה לא יינתן, הנמיכו ציפיות במקום שוב ושוב להתאכזב. וכן, אני שוב אומרת, אני יודעת כמה הנשים היקרות בדור הזה עובדות קשה הרבה הרבה יותר מבעבר!! נסחבות באוטובוסים קמות לפני השמש ועובדות שעות ארוכות מחוץ לבית. יוקר המחיה עלה, וגם רמת החיים. אני מודעת לכך ולא ח"ו מאשימה... מצאו את הזמן לפנק את עצמכן כי מגיע לכן!!
יישר כוח לאתר המדהים הזה שמאפשר לנו לדבר אחת עם השניה גם במרחק של תפיסות עולם, דורות ו...מרחק פיזי. מקווה שתפרסמו את התגובה שלי. כולל חיבוק ונשיקה לבת היקרה שלי ולכאלו שכמותה:)