נמאס לי כבר שהכל נוצץ אצלכן / ללי

דיי נמאס!

נמאס כבר מכל גיבובי המילים,

של נשים חשובות, רגועות ו- - מטיפות.

נמאס לקרוא כמה טוב ושמח להיות רק אמא,

ולשהות במקום הזה בלי להתרוצץ אחר תעסוקה.

רק תגידו לי כבודות יקרות-

איך בדיוק אשב על הספה ואהנה ממשחק של ילד,

כשהוא מושך לאחותו בשיער והצעקות עולות לשכנים ואף למעלה מכך...?!

איך אהנה מהביחד, אם חוץ מ"תתני לי, תכיני לי, תעשי לי, אני רעב, משעמם לי..."

אני לא רואה ביחד? רק כמה עצמים בודדים שדורשים ודורשים?!

איך אקח את הזמן הזה לעצמי ולחשבון נפש,

אם אין רגע שאני לבד ויכולה לראות רק קירות ולא ראשים בלתי מסורקים..?!?

לא יעזרו כל מילות הקסם שלכן,

על אפיה, רוגע, ביחד, חוויה ועוד אילו מנטרות שחוקות,

או שגמרת לחתן את הילדים ואת מדברת ממרום גילך,

או שיש לך ילד אחד + וילה בת 3 קומות מצוידת בכל טוב הארץ...

אל תדברו אתנו על אפיה ויצירתיות כשאת הגרביים בבוקר קשה לי למצוא,

אל תדברו על פסטורליה של ילד, שיר, סיפור כשהרעש מרקיע שחקים...

אל תדברו על הסתפקות ללא קניות כשהנעליים מתפוררות ...

די עם הצדקנות,

כולנו באותה סירה!

קשה לנו,

מחורפן לנו,

מדאיג לנו,

הפוך לנו,

ולא – הילדים שלי לא בצהרונים!

הם חוזרים כל יום באחת, אני עובדת בשתי עבודות,

וכן מכינה אוכל לצהרים גם בשגרה!

ולא – אני לא בנאדם של בחוץ, של בילויים ושל קניות. ממש לא!

ועדיין...

תנו לנו מחמאות!

תגידו –

את אלופה אפילו שהדבק של היצירה הדביק את הרצפה לתקרה!

(זה מראה ששחררת..)

את מהממת אפילו שלא רואים רצפה מרוב....אלף דברים בלתי קשורים..

(זה מראה שהיתה לילדים תעסוקה..)

את מדהימה שלא ניקית שומדבר לפסח!

(זה מראה שאת נמצאת עם הילדים.. טוב, לא כללל הזמן..:))

את מושלמת גם כשאת צועקת!

(סימן שעד עכשיו התאפקת..)

את אמא הכי טובה גם כשהכביסה כבר גולשת מהחלון לעבר השכנים..

(זה מראה ש...? תשלימו לבד...)

בקיצור-

הבנתן את הנקודה.

כולנו באותו מצב!

לא יעזרו דיבורי מנחות הורים על סדר יום, גבולות ושאר קשקושים,

אף אחת לא התנסתה בתקופה כזו קודם ויכולה למלמל מנסיונה ה(לא) עשיר..

כולנו חוות את זה פעם ראשונה,

מרימות ראש מעל המים...

מתאמצות, נחנקות, נופלות ושוב קמות.

ו - - -

אם אין פצועים-

דיינו!

שמחתי לעזור!

יאללה למטבח לארוחה הבאה...

(להכין, כן? לא לאכול. אף אחד לא הכין לך בזמן שקראת...)