מורות/גננות יקרות!
אתן באמת באמת יקרות.
במהלך השנה אתן מחנכות את ילדינו ועובדות קשה מאוד.
כשמגיע החופש זכותכן להיות מאושרות באדם.
ויש לכן הרבה חופשים.
אולי תיזכרו אותי? שאני יושבת במשרד יום יום. תמיד אני בעבודה מ8 עד 4 בקרה הטוב או מ8 עד 5 וחצי במקרה הפחות טוב, בלי לדבר על מקרים חריגים (שהם רבים).
כן וזה כולל חוה"מ ובדיקת חמץ, ובין הזמנים, וערב פורים, וערב חג, ול"ג בעומר.
את מישהו זה בכלל מעניין שהילדים והבעל שלי בבית ואני בעבודה, נראה לך שזה קל להוציא יום חופש? וגם אם אצליח לבקש זו חופשה ללא תשלום.
לפני החופש אמרה לי גיסתי-מורה: "הנה לך! אני עבדתי קשה כל השנה ועכשיו לי יש חופש ולך לא!" מה אני עשיתי כל השנה?ליקקתי גלידות? נחתי בכיסא נוח?
אני ממשיכה לחזור ב-4 הביתה ואת מיללת אם גמרת ב-3 ומסרבת לתוספת צהרון כי תחזרי ב-4 אבל מלכתחילה המשכורת שלך יותר גבוהה מ-30 לשעה שלי, אז תהני מהחופש ומהמשכורת ואל תוציאי את העיניים לכל מי שסביבך גם אם את מאושרת מחלקך.
אה ואם תציעי יום אחד לשמור על הילדה זו תהיה ממש עזרה גדולה!
תהני מהחופש ותצברי כוחות אבל אל תוציאי ת'מיץ לאחרות שעובדות תמיד!
אשמח לתגובותיכן,
המצדדות והלא:)
כואב לי.
וקשה לי ששוכחים אותנו.
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: