על פניו
הכל שקט
פני המים
משדרים צלילות ופיכחון
ובפנים
מאותתים כל המחוונים
סערה מתקרבת
התנגשות טוטאלית
בלתי נמנעת
חלקי עצמי אבודים
קמו לתחיה
ואין לדעת,
אין לדעת,
האם לברך על תחיית המתים
לחכות בעיניים בורקות לשלום נצחי,
או שמא,
שמא להתכונן לקרב
עקוב מדם.
***
ובכאן ועכשיו,
מי הוא זה שימנע ממני
לשאוף אל קרבי
עוד כמה רגעי חסד
וקירבה
כמה רגעים שארגיש בשליטה,
ולהגיד
שאני יודעת מה קרה
ומי נגד מי
ולמה
ובשביל מה.
כמה רגעי צלילות
שואפת את הרגע
שמה בצד
את המלחמה
שעדיין,
לא
תמה
כמה רגעי חסד
שבהם
יש תכלית
אחת
ברורה
דבר לא יזיז אותה
ממקומה.
לנשום אותה עמוק
לימים שלא נדע היכן תמצא
אם בכלל.
לימים של הסתרה
וחיפוש
לימים שבהם לא נצליח לראות צלול
***
ובשוך כל הסערות
אנו,
בני החלוף הבוחרים להיות נאמנים או שוכחים
(וכמה זה חבל)
והוא,
הנצחי
האחד
אותו באמת רוצים
שקוף.
בהיר.
צלול.
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: