איך נזהרים מסכנות מבלי לפגוע באחרים?

נניח למשל שמסתובבת שמועה שאדם חשוד מסתובב בשכונה, או שאנחנו רוצים להכין את הילדים לתרחיש של רעידת אדמה, או לחדד את האיסור לדבר עם זרים. פעמים רבות נמצא את עצמנו מתלבטים מה להגיד ועד כמה. מצד אחד יש רצון לעורר מודעות ולהרחיק מהסכנה, מצד שני אין טעם לחשוף ליותר מדי פרטים או לעורר בהלה.

בפרשה שלנו אנחנו יכולים לראות גישה בה נוקטת התורה ולקבל מכאן השראה לעצמנו. התורה אומרת בהקשר של האיסור לשקר: ''ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם'', אומר ר''ש קלוגר שמשה ידע את התחבולות והערמות של הרמאים, ויכול היה לפרטם בתורה כדי שיזהרו מהם. אך מצד שני קיים החשש שזה יתן לרמאים רעיונות נוספים. ולכן אמרה התורה "אלה המשפטים",  'אלה' ולא יותר. רק את המשפטים האמורים בפרשה. התורה רוצה להרחיק אותנו משקר מחד ומאידך לא לחשוף אתנו לחיסרון שבפירוט כל הדרכים בהן אפשר לרמות.

אם כן, כשאנו מתלבטים עד כמה להרחיב את ההזהרות שלנו, אפשר שלהגיד את הדברים המפורסמים, הידועים ודומיהם, אלה שגם ככה שמעו או ישמעו עליהם במוקדם או במאוחר, זו דרך טובה להזהיר אנשים. מבלי להציג את הנושאים לפרטי פרטים. לעיתים ריבוי הפרטים מהווה יותר חיסרון מיתרון.  לסיכום, צריך להזהיר מפני הסכנות, מצד שני לא להרבות בפרטים כי עלול להיות בכך יותר נזק מתועלת.

בתיה הרשקוביץ
יועצת ומטפלת לבחורות ונשים צעירות | batyaherskowitz@gmail.com