מִכְתַּב אֱלוֹקִים / קובי קורנפלד

​עוֹד מְהַדְהֵד בְּלִבֵּנוּ קוֹל שׁוֹפָרוֹת
הַבֶּגֶד הַלָּבָן עוֹד סָפוּג זִכְרוֹנוֹת.
זוֹכֵר אֵיךְ לַשְּׁחָקִים פָּרְחָה נְשָׁמָה
אֵיךְ גִּילִינוּ סוֹד נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע.

​שִׁבְעָה רְקִיעִים שָׁם נִפְתְּחוּ לְפָנֵינוּ
מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן כְּתָרִים קָשְׁרוּ לְרָאשֵׁינוּ
אַוִּיר פְּסָגוֹת, עֲנַן קוֹלוֹת וּבְרָקִים
חָרוּת עַל לוּחַ לִבֵּנוּ, מִכְתַּב אֱלוֹקִים.

​מִקְצֵה הָהָר נָפַלְנוּ לְבוֹר אָפֵל
מֵאוֹרוֹת גְּבוֹהִים לְאוֹרוֹת עֲרָפֶל
בְּשִׁגְרַת הַחֻלִּין, בַּדִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים
אֱלוֹקִים מָצָאנוּ בַּפְּרָטִים הַקְּטַנִּים.

​בְּמֶרְחַב שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ
בַּשּׁוֹר שֶׁנָּגַח פָּרָתוֹ וַחֲמוֹרוֹ
בָּאֵשׁ הַמְּבַעֶרֶת בְּכָל פִּנָּה
גִּילִינוּ מֵחָדָשׁ בְּתוֹכֵנוּ שְׁכִינָה.