כשאדם מוצא עצמו במצב של צרה, של כאב פיזי או נפשי, מה הוא עושה?
התגובה הטבעית היא לחפש את הדרך המהירה, הקלה והמהירה ביותר לצאת מהמצב.
פרשת וישב פותחת במילים "וישב יעקב בארץ מגורי אביו". אומר החידושי הרי"מ שהמילה 'וישב' באה ללמד אותנו, שכשרואה אדם שבאות עליו צרות, אל יבקש עצות ותחבולות איך לברוח מהן, אלא מתוך הסבל עצמו, בתוך הסבל עצמו, יצפה לישועה ויאמין שכל הצער הוא רק הסתר חיצוני, אבל באמת הכל לטובה.
יש פה גישה אחרת, החידושי הרי"מ בא ואומר לנו, לאט לכם מחיפוש אחר פתרון מידי. כאשר אתם במצב של סבל, תשהו בו, תתפללו, תצפו לישועה ותזכרו שהכל לטובה. על ידי שקופצים מיד אל הפתרון, אל המשכך כאבים, מפסידים את התועלת, את הלימוד, את קרבת ה' שאפשר להשיג רק מתוך מצב של קושי. מסופר בגמרא שכל השנים שהיה לרבי אלעזר בנו של רבי שמעון ייסורים, לא נפטר אדם טרם זמנו. כל השנים שהיו לרבי ייסורים, העולם לא נזקק לגשם.
אומנם אנחנו מתפללים כל יום בתפילת שחרית שלא נבוא לידי נסיון. אנחנו לא מבקשים את הייסורים. אבל אין אדם שעובר את כל חיו בלא קשיים ויסורים. אז בעת הקושי מוטב שנזכור כי על ידי קבלת הקושי באהבה אנחנו מושכים טוב לעצמנו וטוב לעולם כולו.
בהצלחה ושבת שלום,
בתיה הרשקוביץ,
יועצת ומטפלת אישית לבחורות ונשים צעירות, קליניקה בירושלים
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: