כתב הרב מינצברג זצוק"ל: "ההבדל בין הבוטח בה' לבין מי שאינו בוטח בה', ניכר בכל פעולות ההשתדלות שלו, הן בגישה אל הפעולות והן במהותם ובשיעורם. שהבוטח אינו סומך על עצם
פעולת ההשתדלות, אלא כל בטחונו אל ה' יתברך וגם אינו משקיע כל כך את יהבו בפעולות אלו, כי יודע שההשתדלות היא לא הגורם להצלחה".

ומובא בשם רבי בונים מפשיסחא זצוק"ל, שכל אדם צריך לעמול לפרנסתו, שהרי מובא בגמרא שהרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם.

אם כן, במה ניכר הבוטח בה' יותר ממי שאינו בוטח? ואמר שמי שאינו בוטח תולה כל תקוותו בסיבה שבה עוסק.

ואילו מי שבוטח בה', גם שעושה כל מיני פעולות של השתדלות, אבל אינו תולה שום תקווה בסיבה ואף שיש לה כמה חסרונות, מכל מקום עיקר בטחונו בה'.
כתב רבי אברהם בן הרמב"ם זיע"א - וצריך שיהא דבר זה, חוזר ונשנה בדעת האדם בשעה שהוא מתאמץ ומחוור לו היטב היטב כדי שלא יסטה ממנו, ואז לא יהיה להוט יותר מידי אחר התועלת.
כי עיקר מידת הבטחון, שיהיו עיניו נשואות לה'.

מצאתן טעות בכתבה? כתבו לנו כאן
למאמר זה התפרסמו תגובות
תיבת תגובות

זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה

טוען תגובות…

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה