מובא בספר 'שפתי צדיקים'- אמרו חז"ל- 'הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים'.

ונמצא לפי זה שכל ענייני הפרנסה וכל ענייני הצטרכות האדם המה שייכים לקב"ה אשר הוא הנותן לחם לכל בשר וזן ומפרנס ומכלכל לכל הברואים ומלאכתו של הקב"ה היא להכין מזון לכל בריותיו אשר ברא בעולמו.

ובאמת לולא חטא האדם לא היה צריך לעמול כלל להשיג את מזונותיו. כי כמו שהוא זן ומפרנס את שאר נבראיו כגון הבהמות והחיות מתפרנסים שלא בצער, כן היה ראוי שכך יהיה גם האדם.

אך מפני החטא נגזר עליו: "בזעת אפך תאכל לחם" ולכן צריך האדם לעסוק בענייני פרנסתו שנאמר: "וברכתיך בכל אשר תעשה" ולכן צריך האדם לעשות מעשה כלשהו.

אבל העיקר צריך לבטוח בה' יתברך שהוא יגמור בעדו לטובה.

ולכן האדם צריך לעסוק במלאכתו בתורה ועבודה שזוהי מלאכת האדם. ולהשאיר לקב"ה לעסוק במלאכתו שלו שזה בין היתר גם לפרנס לכל הנבראים.

והרמז נמצא בפסוק: "ונקרב בעל הבית אל האלוקים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" - שלא נעסוק במלאכתו של הקב"ה.

מצאתן טעות בכתבה? כתבו לנו כאן
למאמר זה התפרסמו תגובות
תיבת תגובות

זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה

טוען תגובות…

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה