אמרו חז"ל: "שלושה דברים באים בהיסח הדעת ואלו הן משיח, מציאה ועקרב".

כתב רבי יעקב יוסף מאוסטראה זצוק"ל: "וזה שייך אצל כל איש, אפילו צרה לאדם יחיד, ורצונו להגאל מן הצרה, צריך להיות בהיסח הדעת. דהיינו כל זמן שאדם
מעלה בדעתו מחשבות כיצד להינצל מהצרות, אין הוא ניצל מהן".

ועל זה אמר גם דוד המלך: "אני שכבתי ואישנה, הקיצותי כי ה' יסמכני". הפירוש: שאני שוכב לפני שונאי שרודפים אותי ואינני יכול
לעלות ולהתגבר עליהם, אזי הפעולה שאני עושה "ואישנה", אני מסיח דעתי מהצרה, כמו אדם בשעת שינה שמסיח דעתו מן כל הדברים בעולם, ואז כשאני מסיח דעת, אני נגאל מהצרה
וזהו "הקיצותי, כי ה' יסמכני". לאחר היסח הדעת, תמיד אני רואה שבסוף הקב"ה הושיעני.

והטעם שהגאולה באה תמיד בהיסח הדעת, כיון שכל זמן שאדם מחשב פעולות להנצל מן הצרה ואין לו בטחון גמור על הקב"ה, לכך אין לו עזרה מה'.

כביכול אומר לו ה' יתברך, שתגלה דעתך שאין אתה יכול להסתדר לבד, אז תשען רק עלי וכאשר תעשה כך תתעורר ותראה-"כי ה' יסמכני"

מצאתן טעות בכתבה? כתבו לנו כאן
למאמר זה התפרסמו תגובות
תיבת תגובות

זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה

טוען תגובות…

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה