כתוב: "כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל קראנו אליו"
כתב האלשייך הקדוש זיע"א: 'בכל קראנו אליו' - רק כאשר נבין בתוכנו שבאמת, אין לנו מושיע זולתו יתברך ולא נבטח בשום דבר אחר זולתו, וממילא כל קראנו יהיה באמת רק אליו יתברך, אז יראו הגויים כי המלך הקדוש יעננו מיד.
עניין מעלת הבטחון, שאם יראה לאדם, שהקב"ה כאילו חלילה מאחר לעשות את הבטחתו, ועדיין ישועתו לא הגיעה, בל ירפה בעבודה אשר יעבוד,
פן מנסה ה' יתברך אותו, אם חזק הוא באמונתו יתברך.
וכמו שעשה בקריעת ים סוף, שלא נקרעו המים טרם נכנסו ישראל לתוך המים עד חוטמם, כן לפעמים הישועה של הכלל או הפרט, רק אחרי שמגיעים מים עד נפש וזעקה פנימית עולה עד לב השמיים.
בספר 'בינה לעיתים' כתב: "אמר דוד המלך ע"ה: 'יום אירא, אני אליך אבטח'- כשאני ירא ונפשי יודעת שאיני מחזיק עצמי לבעל יכולת, אני בוטח רק בך, ושאני תלוי רק בך, אז אתה יתברך שמך, תעורר השגחתך עלי, בניסיך ונפלאותיך".
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: