מובא בספר 'נתיבות שלום': "יותר ממה שהיצר הרע מתכוון להכשיל את האדם בעבירה עצמה, כוונתו ליאוש שמפילו אחר העבירה, שירגיש כי כבר נתרחק מהבורא יתברך שמו ואבד עולמו".
יהודי גם לאחר שנכשל בעבירה החמורה ביותר צריך להתחזק ולהאמין כי הקב"ה הוא לעולם יהיה אביו הרחמן ושוב יקבלו באהבה. כמאמר חז"ל: "אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסיקה בין ישראל לאביהם שבשמיים". וכמאמר רבי משה מקוברין זצוק"ל: "יהודי אשר נכשל באיסור החמור
ביותר בתורה ואינו מסוגל אחר כך לעמוד לפני ה' יתברך בתפילה ולשפוך שיחו מתוך אמונה שהקב"ה יחזור ויקבלו, הרי לא דרכו רגליו על מפתן החסידות".
כי לאמיתו של דבר אצל יהודי, העצם הוא טוב וממקור קודש מחצבתו, וכל מה שנפגם זה רק חיצוניותו שאותה צריך לתקן.
דכתיב: "ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלוקיך" - והכוונה היא שכאשר יהודי מגלה את רחמנותו של ה' יתברך בכל מצב בבחינת: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה...." הוא שב בתשובה ומוסר נפשו לה' ותשובתו מגיעה עד כסא הכבוד.
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: