בס"ד
יאיר, בן ה-12, הגיע לאתי רוזנצוייג "קריאת כיוון" עם הוריו. עיניו המבוהלות והמרצדות רמזו שיש צורך לבדוק לא רק את נושא הקשב והריכוז. המבדק הממוחשב, אכן, לא גילה קושי מאוד משמעותי באף תחום מארבעת תחומי הקשב, אך התשאול שנעשה עם ההורים, השאלונים למחנך והריאיון עם יאיר הובילו, בס"ד, לגילוי תמונה מורכבת, כאובה, עם מכלול קשיים שהקשב היה הקל שבהם. יאיר היה נער קלאסי בסיכון וזכה בסיכוי! נבנתה תכנית התערבות לטווח ארוך וקצר עם יאיר והוריו, תחילתה של דרך הייתה בליווי פסיכיאטר, חונך, מטפל רגשי והדרכת הורים קבועה עד לעליה על דרך המלך...
יעל, בת ה-16, תלמידת סמינר חברותית, אינטליגנטית ואהובה, הגיעה לאתי רוזנצוייג "קריאת כיוון" בשל הפנית המחנכת ודיווחה על כשל לימודי וציונים נמוכים מאוד. הוריה, שלא יכלו להבין את הפער בין האינטליגנציה הכללית הגבוהה של יעל לבין אי הצלחתה, שמחו לבוא לבדיקה, שאכן, ב"ה הראתה כי ליעל הפרעת קשב וריכוז חמורה, המקשה על ההתארגנות, הרצף בקליטת ובשליטה בחומר, ארגון התשובות ועל יכולות הלמידה העצמאיות שלה. השלמת האבחון נעשתה ע"י נוירולוגית מקצועית שהתרשמה מהמבדק ומשאלוני:" קריאת כיוון" והתוותה בהתאם טיפול שהיטיב מיד את תפקודה של יעל.
אז מהי ההפרעה ומהי הבשורה???
כמי שחווה את השטח {מורה לחינוך מיוחד למעלה מעשרים שנה, מאבחנת דידקטית ומנחת הורים} ברמה המעשית וגם התיאורטית, נראה כי סיבת ההפניה הגבוהה ביותר לאבחונים וקושי בהשתלבות במערכת החינוך "הרגילה" לאורך זמן היא, ללא ספק, הפרעת קשב וריכוז.
הפרעה זו נחשבת כמגפה וכולנו הורים, אנשי חינוך ואנשים החיים בחברה שמענו עליה רבות. לעיתים אפילו נדמה כי זה סוג של אינפלציה או "פח אשפה" עליו נוח להשליך את רוב הבעיות. מה גם כי עד כה היו מספר קשיים באבחון מדויק, אמין ובעל נורמות ישראליות לבדיקת הלקות והתחושה הייתה, לפחות של הורים רבים, כי ההפרעה תלויה ביכולת ההכלה של המחנכים, התרבות בה מתחנכים, גישת הרופא גם היא בעלת משקל. כמה ידו קלה על ההדק בכתיבת מרשמים, וסוג ההפרעה גם לה היה מרכיב דומיננטי בהחלטה לגבי תוכנית התערבות האם היא גלויה או סמויה.
האמת שכל הנתונים חשובים, ובהחלט מהווים משקל מכריע במהלך האבחון. אך אם נהיה כנים, ללא ספק החלום של כל הורה וכל מאבחנת שיהיה כלי רשמי, אובייקטיבי, מדעי, שהועבר על מאות ילדים דומים לילדים שלנו.
בשיחות עם הורים, שהן תמיד שיחות מאתגרות, מרתקות, כואבות ומחכימות, אחד המשפטים החוזרים הוא: "אם הייתי בטוח שיש לילד הפרעה הייתי מטפל ללא קושי". "אם הייתה בדיקה, נגיד, כמו בדיקת דם או בדיקת ראיה בטוח הייתי עושה מה שהנוירולוג אמר.."
כלומר, הקושי לתת טיפול תרופתי באופן קבוע, ללא בדיקה אובייקטיבית, הוא הוא הגורם המשמעותי ביותר להורים בתהליך הטיפול. כמובן שבהעדר טיפול הולם לבעיה אמיתית ומשמעותית בכול כך הרבה תחומים, מובן מדוע קשה לילדים ולמערכת החינוך להשתלב ולהכיל באופן מיטבי ולהתמודד עם ילדים אלו, למרות היותם חכמים ומוכשרים מהרבה בחינות.
אם גם אתם מתלבטים ורוצים בדיקה ממוחשבת, אמינה הכוללת שאלונים וראיון אתכם, ההורים ואנשי המקצוע המלווים את הילד, אתם מוזמנים לאתי רוזנצוייג- קריאת כיוון!-תכנון, ניהול ומימוש תהליכי טיפול ואבחון. בקליניקה אבחון מקיף ובעיקר בנית תוכנית התערבות לטווח ארוך וקצר תוך ליווי ומעקב.
התקשרו עכשיו לקבלת פרטים:058-326-4443
צילום: %d7%9b%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%a1-%d7%91%d7%a7%d7%95%d7%a8-%d7%93%d7%95-%d7%a6%d7%93%d7%93%d7%99_%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%93_1-small
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: