לפני שאנחנו שופטים...

לפני שתשפוט תייעץ ותחכים את האחר...

נעל את נעליו
הלך בדרכו
מעד בכל אבן שנגפה את שבילו
תחוש את כאבו
תרגיש את מצוקתו
תכאב את כאבו
תצעק את נאקתו
אנח את אנחתו

תטעם במר את דמעותיו
ורק אז אמור לו
את טעויותיו
וכיצד ראוי כדאי מומלץ ו..נכון לחיות

כי לעולם לא נוכל לו לכאב בלי לטעום את מר הגורל בלי לחוש בטעם של אכזב...
בלי להיות במקומו של נעזב
זה החש כבד כעב
לו יהי וכך נשית ליבנו להמנע מלשפוט כל עובר ושב
להבין שבדרכו לעולם לא הלכנו, ואת כאבו לעולם לא חשנו...