אנשי החופש מול אנשי החושך / א' פרי

כשהיהודים עזבו את התורה לטובת ההשכלה, הם חיפשו חיים משופרים יותר, הם הרגישו שהמסגרת, שהיתה מסגרת דתית, כובלת אותם.
את הנפש היהודי החופשיה.
אבל הם לא ידעו שהם נכנסים למסגרת כובלת אחרת.
שהנפש יכולה להיות חופשיה במסגרת הדתית,
ויכולה להיות כבולה במסגרת החילונית.
שלא הדת כבלה וכובלת-
אלא האנשים, ההיררכיה, הדינמיקה, ההסכמה להיות נשלט.
אנשי חופש לא באמת צריכים מסגרת!

העולם הרוחני הוא עם חוקים אבל לא רק, יש בו גם המון חופש.
אנשי חופש לא צריכים שיאהבו אותם,
שיתנו להם,
שיקחו מהם...

דינמיקה חברתית יכולה להיות תקינה ולהביא שגשוג,
אם האנשים יצאו מתוך הכבלים שהם נכנעו לפניהם.
אם יפסיקו לחשוב במונחים של אני שווה או אני לא שווה.

אם יפסיקו לתת משקל לעולם הכוזב ויתחילו לחיות את עצמם, את העולם האמיתי.
כמו כן, צרכים, אגו, יחסי אנוש, פרנסה, ועוד...
כל אלה הם תקינים ואין בהם משהו רע.
רק שאנחנו, כנשמה אלוקית, מעל כל זה.

החופש האמיתי הוא חופש בו האדם לומד להכיר את עצמו ולנהל את עצמו עם שלל מידותיו, בו האדם מחליט מלכתחילה להיות טוב ומנהל את חייו בהתאם לטוב הזה, כשהרע מכוון אותו לכיוון חיובי. כי הרע הוא תוצאה, וסימן דרך להתנהלות או חשיבה לא נכונות.

החופש האמיתי הוא להסכים לחיות בהכנעה ולחפש הרמוניה וחיבור בין שמים לארץ, בין העולם הרוחני לעולם הגשמי.
חופש אמיתי הוא להכיר בתכונות שלך ולהבין שיש לך סגולות מדהימות שיחודיות לך, ושיש לכל אחד אחר סגולות יחודיות רק לו, ושאחדות אמתית היא לשלב בין כל הסגולות של כולם ולבנות עולם טוב יותר, כל אחד בגבולות של עצמו מתוך חוויה של חופש ועצמאות.

וזה תהליך של כל אדם מול עצמו ושל כולנו כחברה.