אז אני כל יום במשך 8 וחצי שעות הופכת ל"אמא" , אמא לשישיית תינוקות מתוקים(!)
כייף לי איתם, אני אוהבת להיות ממש כמו אמא שלהם. לתת להם חום ואהבה וטיפול מסור כמה שאפשר. בלילות יש מישהי שמטפלת בהם במסירות של אמא אמיתית, ובבוקר הם מאורגנים ונקיים אבל את הבוקר צהריים וכמעט אחר הצהריים אני דואגת לכל מה שהם צריכים, והרבה יותר מזה.
אמא נורמלית נחה, מידי פעם, שולחת למעון / למטפלת פרטית.
לי אין מנוחה.
אם נקרא לי בשם : אני מטפלת במעון.
מקבלת 28.60 לשעה, מתחילה ב7 וחצי בבוקר, ויוצאת ב16:15, מנקה את הבקבוקים ואת המעון, אין חופשים, אין תנאים והחיים שלי נראים אחרת מהרבה מכן. לא מתבייכנת אלא מציבה את המציאות מול עיניכן...

קיבלתי טלפונים נזעמים מאמהות: "נו מתי כבר תחזרו?? מה נסגר איתכם שובתות לנו אחרי החגים?? מה זה קייטנה כאן??"
הייתי המומה.
עד כדי כך אתם לא מבינות את המצב???
עד כדי כך אתן מנותקות??
האמת? שזה היה  קשה לי רק לדעת עד כמה אנשים לא יודעים לאן הם שולחים את הילדים שלהם...
אני כל כך אוהבת את הילדים שלכם! רוצה לבוא עם כל הכוח והטוב לב שלי לא עייפה מידי מרוצה מספיק מהשכר ונהנית מהעבודה.
כשהילד שלך בוכה אני רוצה לחבק אותו ולתת לו בדיוק מה שהוא צריך... ולא להאנח ולחשוב על עבודה אחרת שתהיה לי יותר נוחה.
ועוד בקשה אחת, תסתכלו עלי בסוף היום, תגידו תודה יפה ותעריכו. זה נותן כוח!!
עכשיו אתן מבינות למה שבתנו?

מצאתן טעות בכתבה? כתבו לנו כאן
למאמר זה התפרסמו תגובות
תיבת תגובות

זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה

טוען תגובות…

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה