התינוק שלך רק רוצה אמא: סיור וירטואלי שהוא חובה לכל אישה

אני עובדת בתינוקיה באחד מבתי החולים בארץ. וזה ממש לא משנה מה תפקידי: כוח עזר אחות או רופאה, וזה גם ממש לא משנה באיזה בית חולים בארץ. כי מה שאני אכתוב הוא הרבה מעבר למקום כזה או אחר, לתפקיד כזה או אחר.

זה התינוק שלך, שחיכית לו ודמיינת אותו, התפללת עליו וביקשת בשבילו ברכות מרבנים. הלכת לבדיקות, התנזרת מצריכת מוצרים אהובים.. כמה השקעה!!! בלי סוף!

גם בלידה השקעת בירורים וכסף, קורס הכנה ללידה, ביררת על בית חולים, לקחת דולה או מיילדת פרטית וכל זה מסתיים שעה שעתיים לאחר הלידה. התינוק נולד, חיבקת, אולי אפילו הנקת ואז לקחו אותו ממך לתינוקיה.

בואי אקח אותך לסיור בתינוקיה. תדעי שהצוות שם מסור בצורה לא רגילה, בכל אופן במקום העבודה שלי. באמת נשים רחמניות האחיות וכוחות העזר מאד משתדלים להקל על התינוקות את הטירונות אבל הם לא אימא!

א. התינוק שלך מכיר אותך ומזהה אותך. נקודה. זו לא בובה שבוכה ואוכלת. תינוק נולד עם חכמה ואינסטינקטים אלוקיים, התקשורת בנכם היא כמו גוף אחד, כמו שהייתם עד לפני כמה שעות או ימים. תינוק מרגיש כשהוא ליד אימא אפילו אם הוא בעריסה קל וחומר אם הוא מוחזק על הידיים. אימא ששוהה ליד התינוק מייצרת יותר חלב, רגועה יותר, מפחיתה סיכון לדיכאון לאחר לידה ועוד.

ב. בתינוקיה יש מס' אנשי צוות על מספר גדול בהרבה של תינוקות. אצל אימא זה אחד על אחד, בחדר שיכול להיות חשוך למחצה, בשקט, בהיענות מידית לצרכיו. בתינוקיה זה לפעמים 10 עד 20 תינוקות לאיש צוות. אין אפשרות להיענות מידית לכולם

ג. יחי ההבדל הקטן בין אשת צוות שצריכה לחתל עכשיו עשר או עשרים תינוקות ועם כל האכפתיות והאהבה, היא מחויבת ללוח זמנים ועושה את זה מהר לעומת טיפול של אימא ברוגע וברוך. אין לכן מושג איזה חיבור מרגישים לתינוק כשמטפלים בו, ממש הרגשת מתיקות בלב. מלבד העובדה שאת מחתלת אותו בזמן שמתאים לו ולא אחרי עשר דקות מאז שנרדם כי עכשיו זו שעת החתלה.

תדעו לכם שזו הזכות שלכם להתעקש להיות עם התינוק ללא כל הפרדה גם במהלך בדיקות וטיפולים מלבד במקרי קיצון של טיפול בפגיה או מצב חירום. ללוות אותו בזמן בדיקות לדבר אליו ולהרגיע אותו. גם אם יש מקומות בארץ שלא שמעו על 'אפס הפרדה' עדיין לכל מטופל יש זכות למלווה והזכות הזו מעוגנת בחוק זכויות החולה. וזה שהתינוק חסר ישע ולא יכול לדבר לא שולל ממנו את הזכות לליווי הורה.

מה קורה בתינוקיה בשעות אחר הצהרים למשל? האימהות המסורות (באמת, לא בציניות) שומעות לקול הסבתות המסורות לא פחות שאומרות להן 'עכשיו זה הזמן שלך לנוח שימי אותו בתינוקיה' . הצוות מתקשר לאימא שהתינוק בוכה. האימא מתפלאת אבל עכשיו הוא אכל! מבקשת תנו לו מוצץ... לפעמים התינוקות חסרי האונים האלה בוכים כ"כ הרבה שהלב נקרע. קחנה בחשבון שלצוות המצומצם הרבה תפקידים וגם כשתינוק בוכה עם כל הרצון הטוב הם לא תמיד יכולים להתקשר מיד. במיוחד אם כמה בוכים במקביל.

מה קורה במחלקת ביות מלא בשעות אחר הצהרים? על פי רוב שקט ושלווה התינוקות על האימהות יונקים או ישנים או ישנים בעריסותיהם. וכמובן,  בוכים קצת אבל מקבלים מענה מיידי!!!!! אימא לא מסוגלת לשמוע את תינוקה בוכה והיא תבוא שוב ושוב לצוות ותבקש עזרה.

ומתי האימהות הללו נחות? תתפלאנה לשמוע, הן מעידות על כך שהן נחות יותר, לא פחות. הן רגועות שהתינוק רגוע ולא לחוצות, הם לא צריכות לרוץ לתינוקיה הלוך ושוב, הן באווירה שקטה רוב הזמן ונהנות מתינוק שיונק לפי צורך ולא מגיע למצב של עצבנות מרוב רעב וצרחות שאז הרבה יותר קשה להרגיעו ולהניקו. חוות פחות תופעות של גודש וכאבים.

אימהות למשפחות ברוכות שעשו ביות לראשונה אמרו 'חבל שלא עשיתי ביות אצל כל הילדים'

לפעמים אני שומעת מנשים תלונות בנוסח מה קרה לתינוקיה בשנים האחרונות כל הזמן מתקשרים ו'דוחפים' לי את התינוק (מצטערת שזה נשמע נורא, לא ניסוח שלי) אבל אתן יודעות למה זה? כי בעבר, התינוקיה המתה צרחות בכל שעות היממה מלבד שעות הנקה. רבות מנשות הצוות המבוגרות סובלות מירידה בשמיעה, עד כדי כך. היום אנחנו לא רוצים את הצרחות האלה! רוצים בטובת התינוקות והם רוצים אימא. פשוט מאד.

נ. ב. ההכרח לא יגונה, באמת יש מצבים של חולי של האם או אחרי ניתוח וכו' שאין לה ברירה, והיא חייבת להיעזר בתינוקיה. אבל רוב האימהות בלי עין הרע מסוגלות לטפל בתינוק. אני רואה את זה בשטח. אם כל אימא שמרגישה טוב תשאיר את התינוק אצלה היא תעשה חסד לא רק לתינוקי שלה אלא גם לתינוקות שחייבים להיות בתינוקיה מכל סיבה שהיא כי הצוות יהיה יותר פנוי אליהם.

היריעה רחבה, אשמח להיענות שלכם ואשמח לענות על שאלות