אמא לא כאן לנצח, תקבלי אותה עכשיו/ אודל קליגר

אנחנו בערב חג הפסח הבא עלינו לטובה ואני עברתי כמה שעות של מצב רגשי גבוה. שמעתי את השיר של אמא והרגש עלה עוד ועוד. פתאום נזכרתי במשהו שקרה לי ולאמא שלי, שנפטרה לפני חודש וחצי, ממש בחג הסוכות האחרון.

ישבתי עם אמא שלי במרפסת, בסוכה, ודיברתי איתה. אמרתי לה ש'לא עשית לנו ככה, לא הראית לנו אחרת, היו לנו כאלה דברים וכאלה דברים, מה כן היית בשבילנו ומה לא היית בשבילנו', כל מני דיבורים כאלה. אני ממש זוכרת את אמא שלי שהסתכלה לי בעיניים ואמרה לי 'אודל, תכבדי אותי. אני אמא'. היא הוסיפה עוד 'אני לא אהיה פה 120 שנה, חבל, חבל בשבילך. אני אמא שלך. יכול להיות שלא הכל עשיתי כמו שרצית ולא הכל הבנתי כמו שרצית שאני אבין'.

בימים האחרונים נזכרתי גם שבתקופה האחרונה כשיותר ויותר נשים מכירות אותי, מבקשים ממני לפרסם דברים והיו רגעים שאמא שלי אמרה לי 'אודל, כשמביאים לך דברים, תחשבי גם עלי'. אני ממש זוכרת שהיא אמרה לי 'תחשבי גם עלי'.

מה, לא היה לה כסף לקנות לעצמה? נכון, לא היה לה מצב כלכלי מעולה, אבל היא בעיקר מאוד מאוד רצתה להגיד לי 'אודל, תחשבי עלי. אני אמא שלך, דאגתי לך, השקעתי בך ואם מביאים לך דברים או את קונה דברים במחירים יותר זולים, תחשבי גם על אמא'.

עכשיו כשאני מסתכלת על זה, האמהות שלנו יכולות. אמא יכולה ללכת לקנות לעצמה שמלה או בושם, אבל האמהות שלנו, במקום מסויים ובכל גיל, 40-50-60-70 או יותר, היא קצת ויתרו על המקום שלהן. אמא תקנה לכם, היא תתן לכם.

בואו נעצור שניה.

אני ממש זוכרת את המילים של אמא שלי מאותו חג סוכות כשהיא אמרה לי 'אודל, אני לא אהיה פה בשבילך 120 שנה, תקבלי אותי כאמא'. אולי החג הזה תחליטי שאת הולכת ומקבלת את אמא שלך? הרבה נשים שיתפו אותי שיש להן אמהות ביקורתיות, שתלטניות, אמהות שלא נותנות להחמיא להן, מבטיחה לכן שהיה לי חיים לא ככל כך קלים מול אמא. אמא שלי הייתה אלמנה מאוד צעירה בת 28, עם 5 ילדים קטנים ובאמת החיים לא היו לה קלים, אז בטוח שהיא עשתה כל מני דברים בדרך לפי מה שהיא הבינה. עכשיו שגדלנו והבנו מה זה אמא.

אני אישה חזקה, יפה, עצמתית והרבה מעלות טובות אחרות. את כל זה ממי קיבלתי? מאמא! בחייה לא הצלחתי לפרגן לה את זה. היופי ממך? לא, יש לי אבא. החכמה ממך? לא. חודש וחצי אני בלי אמא עכשיו, נכון שאני עדיין חכמה, יפה, טובה ומצלחת, אבל החוסר...למה זה רק אחרי מות קדושים? עכשיו אמא לא נמצאת פה ואני מרגישה כאילו החמצן, העמוד שדרה, הנשימה שלי נלקחה ממני בחלקה.

נשים, בנות, בחורות, בואו תחליטו שאתן קונות לאמא משהו לחג. מגיע לאמא!

אמא שלך נתנה לך את הנשימה, את הלב שפועם, את האנרגיה, את השמחה, את כל החיים שלך. בואו נפנק את האמהות לחג.

מי יודע אם הקב"ה לא לקח לי את אמא שלי, והייתה לי אמא מאתגרת, בשביל לפתוח את הלב שלך לאמא שלך. אני מאמינה שכל מה שהקב"ה העביר אותי בחיים, והוא העביר אותי, זה בשביל שאני אוכל להעביר לכן מסר. קבלי החלטה, קני לה איזה בושם, בגד, שפתון, עגילים. קנו לאמא משהו, והלוואי שגם זה יהיה לעילוי נשמת אמא שלי.

ומי שיכולה שתלך לעזור לאמא יום אחד לכבוד פסח, לנקות ולסדר, וזה לא משנה בת כמה אמא שלך.

אני אגיד לכן מה שאמא שלי אמרה לי לפני כמה חודשים - היא אמרה 'אודל לא יהיה לך אמא לכל החיים, תקבלי אותי עכשיו' ואני אומרת לך לא יהיה לך אמא לכל החיים, תפנקי אותה עכשיו.