זה אומנם לא קורה הרבה, אבל בהחלט יש גם מקרים כאלו של אמהות שמתגרשות עוד לפני הלידה של הילד או כשהילד ממש בן כמה חודשים והילד לא מכיר ולא יודע בעצם על קיומו של האבא.
המקרים האלו כואבים ועצובים, והרבה אמהות תועות ומחפשות את הדרך הנכונה להתייחסות לילד כזה.
בואו נתחיל מזה שנכון והגיוני שלילדים יהיה קשה לגדול בלי אבא זה לגמרי התמודדות,
אבל דווקא ילדים שגדלים לתוך סיטואציה כזאת (לא הכירו חיים אחרים) התרגלו די מהר למציאות חייהם ואף יהיה להם יותר קל להתמודד איתה.
הרבה פעמים בתור אמהות קשה לנו לראות את הילדים שלנו בסיטואציות מסוימות או מתמודדים עם אתגרים,
אבל אלו הם החיים שלנו, אנחנו משתדלים להתקדם ולגדול ולפעמים זה מצריך להתגבר על קשיים ולעבור התמודדויות.
ואם באמת נהיה כנים עם עצמינו ונתבונן סביבנו, נוכל לשים לב שכל ילד מתמודד עם קושי או אתגר זה או אחר, גם שאר הילדים שחיים במשפחות נורמליות ותקינות.
אין לנו אפשרות כאן בעולם למנוע מהילד ההתמודדויות, אנחנו תמיד יכולים לנסות, אבל יש הרבה שהם לא בשליטתינו ואז אין לנו אפשרות למנוע אותם.
אבל כן יש לנו אפשרות להקל על הילדים ולהראות להם איך אפשר להתמודד עם האתגר או איך לצמוח מהקושי.
לכל אחד יש בחירה מה לעשות בכל רגע נתון ואיך להתמודד במצבים מסוימים.
כמובן שכשהוא קצת יגדל ויתפתח ויתחיל לשים לב שמשהו קצת שונה במשפחה או שיתחיל להתעניין איפה אבא צריך לספק לו הסבר ,
פשוט לשבת עם הילד ולהסביר לו שאבא אדם בוגר וכמו כל מבוגר שאחראי למעשיו ועושה את הבחירות שלו כך אבא עשה את הבחירה שלו וקיבל את ההחלטות שלו, כרגע הוא בחר להתנהג בדרך מסוימת או לחיות במקום מסוים כי כך הוא חושב שיהיה לו טוב או כך הוא חושב להשיג כל מיני דברים שהוא רוצה.
הוא עדין נשאר אבא שלך אבל כרגע הוא לא נמצא פה ואתה נשאר לגור עם אמא.
נכון שלילדים חשוב לומר את האמת אבל ממש לא חייבים לומר את כולה! עדיף להימנע מלהיכנס לפרטים והסברים שיכולים לגרום לילד כאב וסבל מיותר.
כדאי שתתמקדו ותחשבו איך אפשר להתגבר על הקושי או מה עושים כדי להתקדם הלאה ולהרגיש טוב יותר.
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: