הצילו! פסיכיאטר!

בפוסט הזה אני מבקשת לקרוא תגר ולנפץ את הטאבו הנוראי שיש בחברה שלנו (ואולי בכלל) על טיפול תרופתי נפשי.

ומעשה שהיה כך היה-

בשבוע שעבר הדרדר מצבו הרפואי של אביה של  חברתי לעבודה. היא הסתובבה בוכה, מפורקת רגשית ולא הצליחה להתרכז בשום משימה. חברות הצוות ניסו לעודד אותה, להגיש טישו, להכין כוס תה...אבל היא לא נרגעה וחרדה מאד לשלומו של אביה. ובצדק.  כשראיתי שחולפות השעות והיא לא נרגעת נגשתי אליה ובשקט שאלתי האם היא תרצה "משהו תרופתי להירגע" .

-"כן בטח.. אני ממש מרגישה שאני צריכה את זה"

-"אנסה להשיג לך משהו שלא נדרש מרשם רופא כדי ליטול"

ואז פניתי, כמובן בשקט ובדיסקרטיות, בלי להזכיר את שם המבקשת לכמה נשים בצוות ושאלתי אם יש להן בתיק האישי כדור כלשהו להרגעה. בזו אחר זו כל אחת בתורה הרימה גבה "לי?!..מה פתאום חס וחלילה..."

"אוי ואבוי אם הגענו למצב כזה..."

"אוי אל תדברי על זה.. מי ביקשה.. יש לי אולי רסקיו..."

בקיצור חזרתי בידיים ריקות.

האירוע הזה התגלגל לי בראש שוב ושוב, בעיקר הופתעתי מהחרדה וההתנגדות סביב השאלה אם את משתמשת בטיפול תרופתי להירגע.

חשוב לדעת בסל התרופות הפסיכיאטרי ישנן תרופות קלות מאד כמו ציפרלקס (אסטו-המקבילה הישראלית), אנפרניל ודומיהן.

לא כל תרופה פסיכיאטרית היא תרופה נגד הזיות ומחשבות שוא. ישנן תרופות שמאזנות רגשית היכולות לשפר מצב רוח בקלות.

הרי אם לילד/ או למבוגר תהיה דלקת מסויימת והרופא ימליץ על אנטיביוטיקה, אנחנו נקח כמעט בלי שאלה, מדוע אם כן כאן אנחנו כ"כ חוששים? וגם אלה שלוקחים נאלצים להסתיר ולהתבייש כ"כ??!

בואו נעשה סדר- תרופה פסיכיאטרית היא תרופה המשמשת לטיפול בהפרעות שונות במצב רוח. תרופות פסיכיאטריות מכילות חומרים פסיכואקטיביים, כלומר חומרים שמשפיעים על תפקודו של המוח ובכך מטפלים בתסמינים שונים הקשורים להתנהגות, מצב רוח, קשב ועוד. זוהי אחת משיטות הטיפול המקובלות בפסיכיאטריה.

אגב, טיפול רגשי טוב הוא טיפול שמלשב פסיכותרפיה וטיפול תרופתי במקרה הצורך.

ככל שנהפוך את השיח על נושא זה לגלוי כך נהפוך את השימוש בתרופות אלה ללגיטימי יותר ויותר. האמינו לי –לשמור סוד לוקח מאתנו הרבה יותר כוחות נפש.

חשוב שנדע, הקושי להרגע בעת אירוע מסעיר, הקושי להתרומם ממשבר ולצאת ממצב רוח דכאוני (לא מדברת על דיכאון קליני) בעצם יושב על שינויים מסויימים המתרחשים במח ובחומרים השונים המופרשים בו. אנחנו צריכים להודות לקב"ה על כך שיש טכנולוגיה מתקדמת כזו שבה אפשר לשתות כדור והוא מאזן את הרגשות שלנו.

דיברנו קודם אודות חומרים פסיכואקטיביים, שמשפיעים בדרכים שונות על פעילותם של מוליכים עצביים בתוך מערכת העצבים, אשר מעבירים את האותות דרך סינפסות בין תאי העצב.

השפעתן של התרופות הפסיכיאטריות נגזרת מהמסלולים העצביים במוח שעליהם היא פועלת. למשל, המוליך העצבי סרוטונין מעורב בויסות של מצב הרוח והתגובות הרגשיות. בהתאם לכך, רבות מהתרופות המשמשות לטיפול בדיכאון גורמת בצורה זו או אחרת להעלאה של רמת הסרוטונין במוח ובכך מסייעות לוויסות מצב הרוח הדיכאוני.

זה נכון שיש תרופות שגורמות לתופעות לוואי או לפיתוח תלות מסויימת של הגוף בתרופה ולכן חשוב מאד להתייעץ עם פסיכיאטר. שהוא "לא רופא למשוגעים" ח"ו אלא רופא שההתמחות שלו היא בתחום הרגשי-נפשי, בדיוק כמו שרופא אף אוזן גרון- הוא רופא שההתמחות שלו היא בתחום מערכת אף אוזן גרון... מדהים לחשוב שבעצם מרכז ההתרחשות של הרגשות שלנו הוא המח ולא הלב כפי שמקובל לחשוב.

אז סכמנו- לגשת לפסיכיאטר במקרה הצורך יכול לעזור לנו לעבוד את הקב"ה יותר בשמחה. בבחינת "וחי בהם"

אביגיל וענונו - בתהליך הכשרה לפסיכולוגיה קלינית. בעלת  M.A תרפיסטית בפסיכודרמה בטיפול בהבעה ויצירה. קליניקה בבני ברק. מטפלת בנוער, מבוגרים וילדים. קבוצות ופרטני. ליצירת קשר: avigailvanunu@gmail.com 0547097874