השבוע קיבלתי פניית יעוץ בנוגע לילד צעיר המתקשה להתמודד עם הפסדים.
האמא תיארה בתסכול כיצד בנה "מאבד את זה" בכל פעם שלא הולך לו.
⚽ זה בא לידי ביטוי כשחבר מנצח אותו במשחק והוא שמתקשה להכיל את ההפסד, הופך את הקלפים בתסכול ופורץ בבכי או בצעקות.
🎨 זה פוגש אותו בהתמודדות מול יצירה שלא יצאה כפי שרצה או מול רצון שלו שלא מומש.
אז איך אנו כהורים יכולים לסייע לילדינו להתמודד עם הפסדים?
😄 קודם כל נראה את הצד החיובי!
ילד כזה מוכיח על שאפתנות ועל רצון חזק להצליח בחיים, וזה נהדר💪🏻
ברגע שנסתכל כך על המציאות ולא נכבה את הצד החיובי, נוכל להמשיך לשלב הבא ממקום נקי, אופטימי ולא מאוים.
💝 השלב השני הוא לתת לגיטימציה לרגש.
נוכל להגיב לילד באמפתיה כמו:"וואו, זה באמת קשה להפסיד" "גם לי זה קשה".
❗יחד עם נתינת הלגיטימציה נשים לב להציב גבול לגבי צורת ביטוי ההפסד:
"זה בסדר שקשה לך להפסיד אבל אני לא מרשה לפזר את הקלפים."
"באמת מרגיז שזה לא הצליח אבל בבקשה תאסוף את הדפים".
🧏♀️ הצבת הגבול שומרת על הילדים ונותנת להם בטחון
ילד שיש מאחוריו הורים חזקים שמציבים גבול, מעניקים לילדם מתנה אדירה של יציבות,בטחון והגנה שמקלים מאד גם על פחדים וחרדות.
🎲 במקביל, אפשר ליזום מדי פעם משחק בין הורה לילד ולהראות לילד כיצד אנו מתמודדים עם הפסד.
נוכל לומר: "מעצבן להפסיד אבל העיקר שהיה כיף לנו לשחק"
כך נעודד התיחסות לדרך ולא רק לתוצאה.
🎯 בכך נעניק לילדינו מתנה נוספת של חווית הנאה מהדרך ,דבר שעוד יפגוש בודאי במהלך חייו.
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: