לפעמים צריך להגיע לקצה -
כדי להבין שאנחנו לא יכולות לבד.
יש בקרים כאלה…
שמשהו מתערער בפנים,
ואת לא מצליחה לאסוף את עצמך.
הראש מבולגן,
הלב כואב,
ואין לך מושג מה נכון לעשות עכשיו.
אבל החיים, גם בזמן המלחמה הזו, לא עוצרים -
הם קוראים לך להמשיך.
הפינה של הבוקר נולדה בדיוק מהרגע הזה.
לא מהמקום המסודר -
אלא מהמקום האמיתי.
דיברתי שם על הימים האלה,
על פסח, על אמונה,
ועל איך דווקא כשהכול מתפרק -
מתחיל להיוולד סדר חדש.
ועל איך דווקא ברגעים שבהם אנחנו מבינות
שאנחנו כבר לא יכולות לבד -
אנחנו מאפשרות למשהו חדש להיכנס,
להחזיק, לסדר, ולהוביל אותנו.
אם את מרגישה שזה נוגע בך -
תעצרי רגע.
ותקשיבי 🤍
שיהיו לכולנו בשורות טובות
והרבה כוחות

מתח עומס הכנות לפסח זוגיות פרק ב'
הצטרפו לוואטסאפ
מצאתן טעות בכתבה? כתבו לנו כאן
למאמר זה התפרסמו תגובות
תיבת תגובות

זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה

טוען תגובות…

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה