הילד מתמודד חברתית? כך נוכל לעזור לו בתקופה לא פשוטה

איך לעזור לילדים במשבר חברתי?

ילדים חווים שינויי חברות כאובדן של ממש שמטלטל את עולמם הפנימי.

ברגעים האלו נדרשים ההורים להיות העוגן: להכיר בכאב, לא לבטל אותו, ללוות את הילד בקושי ולהאמין בו שיסתדר ויותר מכך- שיצמח ויתחשל מזה!

לעיתים בהורות נמצא את עצמנו כואבים מול פגיעות ילדנו.

למשל, הרגע שבו הילד או הילדה שלנו חוזרים הביתה עם דמעות בעיניים, ומשתפים בכאב: "היא כבר לא חברה שלי". לפעמים זה מגיע אחרי ריב, ולפעמים בפתאומיות בלי סיבה נראית לעין.

כשהורה מלווה נכון את הדרך ומתווך לילד את הדברים, וכשהילד פתוח לשתף לגבי מה שקורה, ובעל כוחות רגשיים מספיקים כדי להתגבר - הפרידה, אף שהיא קשה או מכאיבה, יכולה להפוך למנוף: להוביל לחוסן רגשי, להיכרות עצמית עמוקה יותר, פיתוח חברויות בריאות, שיפור היכולת להציב גבולות, פיתוח עצמאות, ושיכלול היכולת לשאת כאב ולצמוח ממנו.

כיצד הורים יכולים להקל ולסייע?

📌תיקוף - להכיר בכאב, לא לבטל אותו: אפשר לומר: "זה באמת כואב. זה ממש קשה לאבד חברה טובה".

📌לא למהר לשפוט או לפתור: ילדים לא מחפשים פתרון, הם מחפשים יד תומכת לאחוז בה. וויניקוט כתב: "הילד זקוק למישהו שיחזיק את רגשותיו, לא למישהו שיסדר אותם בשבילו".

📌העצמה וחיזוק הביטחון העצמי: הורים יכולים לעודד ילדים שחווים משבר חברתי להתפתח ולהתמיד בתחומי העניין שלהם, לתת להם חיזוקים ולתמוך בתחביבים שלהם, כדי להעמיק את תחושת הביטחון שאינה קשורה לצד החברתי.

📌לעודד הרחבת מעגלים חברתיים:
ניתן לעודד ילדים להיפגש עם בני דודים, ילדים של חברים, ללכת לחוגים, או סתם לרדת לגינה ולפגוש שם ילדים.

📌נירמול: רצוי לנרמל לילדים שינויים חברתיים, וליצור שיח שמתייחס אליהם כתהליך טבעי. אפשר לומר להם דברים כמו: "חברויות משתנות אבל תמיד מגיעות חדשות".
אפשר לשתף מחוויה אישית של ההורה, אך לשמור על נפרדות רגשית ונטרליות.

אסתי אברהם פסיכותרפיסטית cbt ומנחת הורים