המלך בשדה
והשדה שלי פרוע
לורואה מעבר
לעשב הגבוה.
המלך בשדה
אבדו לי המילים,
ההבל מתעבה
ויש חוחים וחרולים.

המלך בשדה
והאופק התכסה
הרגע מתאדה,
נפשי במנוסה.
המלך בשדה
ואני במן בידוד
שמתבדה
שלא מודה
ומתוודה
אני הלכתי לאיבוד.

המלך בשדה.
אני צועקת בלי קול
המלך בשדה
אני שכחתי כבר הכל.
המלך בשדה
והוא שומע גם אם לא
המלך בשדה
והלב שבי, שלו.

מצאתן טעות בכתבה? כתבו לנו כאן
למאמר זה התפרסמו תגובות
תיבת תגובות

זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה

טוען תגובות…

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה