הורים, נותנים לעצמכם ציונים? כדאי לכם לקרוא משהו

"התנהגתי בסדר או לא?"
"טוב שפעלתי בצורה הזו או שאולי היה עדיף אחרת?"
"האם אני אמא טובה מספיק?"

כולנו מוצאים עצמנו מחלקים לעצמנו ציונים.
ולא רק בתקופות הלימודים..
ציונים לעצמנו וציונים לילדינו.

האם הדבר חיובי?

כאשר אנחנו עסוקים בציונים של הלקאה עצמית כדוגמת:
" אני לא מספיק טוב/ה"
"הילד חסר סיכוי.. "
"תמיד אני/היא טועה"
הרי שההלקאה והציון הנוקשה משמשים כרעל לנפש ואינם מקדמים אלא ההפך- מכבים.

לעומת זאת ציון המגיע לא כמטרה אלא כדחיפה, כדרך להצבת היעד ומטרתו לקדם ולעודד(מלשון עוד) הרי שיתקבל כחיובי.

כך כדאית להיות ההתיחסות לציונים:
הציונים כמקום להתיעלות, לדחיפה קדימה בדרך ליעד הרצוי ולא חלילה כיעד עצמו שעלול להביא לתחושות של יאוש והרס.

אז בפעם הבאה שתמצאו את עצמכם מחלקים ציונים, נסו לזהות מה מטרתם: האם אמצעי לעצירה והתקדמות או שמשמשים כשוט להלקאה עצמית ואשמה?!

ולאחר הזיהוי תוכלו ביתר קלות לבחור האם הציון ראוי או שאולי עדיף להוציאו לחופש...🤔