לפעמים, כל מה שאת רוצה
זה שיראה אותך.
יבין אותך
יכיל אותך.
אחרי שנפגעת – ממנו
את עסוקה רק בו, בתגובה שלו, או בשתיקה שלו,
ושוכחת אותך.
את הלב שלך.
את הכאב.

אבל ברגע שבו תהיי נאמנה אליך לחזור פנימה,
ולהיות איתך באמת –
שם קורה השינוי.
שם מתחילה הריפוי.
זאת הפרקטיקה שלך לחיים:
להיות נוכחת בכאב שלך,
להרגיש אותו

כי כשאת באמת איתך –
בעלך מרגיש את זה.
הוא יחזור למקום שלו,
ייקח אחריות על החלק שלו,
וירצה לדעת – מה כואב לך?
לפעמים זה קורה מיד,
לפעמים לוקח זמן,
אבל זה קורה. תאמיני.

אל תלכי לאן שהוא–
תלכי לאן שאת.
כואב לך?
תכאבי .
שמח לך?
תשמחי.

ובעלך?
הוא יצטרף.
כי את מגנט.
אישה שמחוברת אל עצמה –
מאפשרת גם לרצון שלו להתקרב.

מצאתן טעות בכתבה? כתבו לנו כאן
למאמר זה התפרסמו תגובות
תיבת תגובות

זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה

טוען תגובות…

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה