אינני עץ ואין בי תמיד עצה. לפעמים אני נשורת של עצמי ולפעמים הכל עלי לעתים אני צמיחה לעיתים אני צריכה ולעיתים אני צריחה. אני הנני אני. בשר ודם. ואם עצמתי - הרי זה מהיותי אדם.

כי האדם עץ השדה? טוב-שבט עם הרהורים.

הצטרפו לוואטסאפ
מצאתן טעות בכתבה? כתבו לנו כאן
למאמר זה התפרסמו תגובות
תיבת תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה

טוען תגובות…

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה