אֲנִי עֲקֶרֶת בַּיִת
לְמוֹפֵת
וְגַם מוֹרָהּ כְּבֻדָּה
נָא לֹא לְפַטְפֵּט
בֵּיתִי מוּזֵאוֹן
פַּנְתֵּאוֹן
נָקִי לְלֹא רְבָב
כָּל יוֹם הוּא
שְׁטוּף סַבּוֹן
נִיחוֹחַ מְשַׁכֵּר
נִשָּׂא בֵּין חֲדָרִים
לִפְעָמִים חָסֵר לִי בְּעַיִן פַּרְפָּרִים
אָחוּ חֲמָמָה
שֶׁל אִמָּא
מָה מָה מָה
מָה נִרְאֶה לָכֶם שֶׁזֹּאתִי הָאֱמֶת?
חֲלוֹם רָחוֹק
חָלַמְתִּי
לִפְנֵי שֶׁאֶתְמוֹטֵט
נַעֲלַיִם שְׁלַל מִדּוֹת
וְגַרְבַּיִם שֶׁל בָּנִים
וְגַרְבַּיִם שֶׁל בָּנוֹת
וּמִשְׂחָקִים וּמוֹצְצִים
וְלֵגוֹ קַפְּלָהּ מוֹנוֹפּוֹל
הֵיכָן הַמּוֹנוֹפּוֹל שֶׁלִּייי
אוֹבֶדֶת בִּשְׁלַל הַבַּלַגָּן
גַּן גַּן גַּן עֵדֶן
זֶה לֹא כָּאן
לֹא כָּאן?
מִי קָבַע
שֶׁשְּׁאֵרִית קְצִיצָה
שֶׁנִּדְבֶּקֶת לַצַּלַּחַת
מְסַמֶּנֶת אוֹתִי
כְּאִמָּא לֹא מֻצְלַחַת?
נוּ שׁוֹיְן..קְצִיצָה
אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא
וּמִיהִי אֵשֶׁת חַיִל
בְּיָמֵינוּ הַטְּרוּפִים
אֲשֶׁר אֵינֶנָּה נָחָה
לֵילוֹת וְגַם יָמִים
בַּלַּיְלָה הַתִּינוֹק צָרַח
בְּצַפְרָא סֶנְדְּוִיצִים אֶמְרַח
וְסֹמֶק קַל אֶמְרַח
וַאֲסַדֵּר אֶת הַמִּטְבָּח
וְאֶעֱשֶׂה וַיִבְרַח
וַאֶטְרַח
לָעֲבוֹדָה
שָׁעוֹת שָׁעוֹת בְּכִסֵּא
בַּמִּשְׂרָד
וְחִישׁ הַבַּיְתָה
אֶצְעַד
וְכָךְ יוֹמִי עוֹבֵר בֵּין מַטָּלוֹת שׁוֹנוֹת
מִי זֶה שֶׁשָּׁאַל
לִהְיוֹת
אוֹ
לֹא לִהְיוֹת?
כִּי אֲנִי הוֹוָה בִּשְׁלַל הַמַּטָּלוֹת
כָּל פְּעֻלָּה
בּוֹנָה עוֹלָמוֹת
וּבְסוֹף הַיּוֹם
לְעֵת כֻּלָּם נָמִים
אֲנִי סוֹפֶרֶת אֶת הַיָּמִים
כַּמָּה הַיּוֹם בָּעֹמֶר
מְרוֹמֶמֶת אֶת הַחֹמֶר
מַבִּיטָה בַּבַּאלַגָּן שֶׁבַּכִּיּוֹר
וְלִרְגָעִים נִדְמֶה לִי כְּצִיּוּר
צִיּוּר אוֹהֵב מֵהַבּוֹרֵא
שֶׁאוֹתִי תָּמִיד רוֹאֶה
גַּם בְּחֶשְׁכַת הַבַּלַגָּן וְגַם בְּאוֹר הַסֵּדֶר
לוֹחֵשׁ לִי בְּנַפְשִׁי
יַלְדָּתִי אֶת בְּסֵדֶר
אַתְּ חֵלֶק מֵהַסֵּדֶר בָּעוֹלָם
שֶׁלֹּא תָּמִיד נִרְאֶה מֻשְׁלָם
כִּי עוֹלָם הָפוּךְ
מַמְתִּין מִמַּעַל
וְשָׁם אֱמֶת הַסֵּדֶר
וַאֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַתֶּדֶר
מוּגֶנֶת בְּגֶדֶר
וּבַהֲלָכָה
כֵּן גַּם עִם בַּאלַגַּן
אֲנִי אִשָּׁה שְׂמֵחָה
וְזֹאת מַהוּת עֲבוֹדָתִי
הִנֵּה תִּרְאֶה אוֹתִי
כּוֹתֶבֶת שִׁיר
מִתּוֹךְ חַיַּי
וְסֹמֶק פּוֹרֵחַ בִּלְחָיַי
וְאַתָּה לוֹחֵשׁ מִמַּעַל
כֹּה לֶחָי
סֵדֶר בַּלֵּב | עִדִּית לִיכְטֶנְפֵלְד
ביום שהוא הילולה וציפיה להתקרבות, ביום הוא עוד רגע קבלת התורה משמים, במירון, בחולון או בירושלים, עידית ליכטנפלד עם שיר מצטלצל שילהיב אותך בהזדהות על גדולתה של אמא ועקרת הבית
צילום: מלכי רוזן AI
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: