תמיד דחו אותי...

זה קורה במשפחות הכי טובות , עם אנשים טובים וכוונות טהורות. משהו קורה שם, שגורם לך להרגיש מופלית. זו האחות שמוזמנת לחג בחום, או האח שכל מעשה שלו יפורש לטובה...

כבשה לבנה, שתי מילים שמקפלות בתוכן מלוא עולם , וגרון חנוק מדמעות, אין לה גיל מוגבל או מקום מיוחד היא חיה ונושמת בכל מקום זמן וגיל.  אם שאלת את עצמך פעם שאלות כמו , למה תמיד עליה מרחמים ומבינים? ואת הכאב שלי מגמדים או כלל לא רואים?! בטח את מזדהה וכבר מסמנת לך כבשה לבנה. חווית ההפליה היא מהחוויות הקשות ביותר עבור בן אדם ועוד יותר כשהיא מתרחשת בתוך המשפחה. לא סתם כתבו חז"ל "לעולם לא ישנה אדם בין בניו". יש לה משמעות עמוקה ושדר מכאיב של זלזול ברגש ברצון ובפוטנציאל שלך....אף אחד אינו חפץ ברעתך או בכאבך, לאוטומטיות של אפליה יש מגוון השלכות קשות יותר המעיבות לאורך החיים על האדם ומותקות למערכות יחסים שונות החל מבחברה וכלה בתא המשפחתי האישי.

אחת ההשלכות היא דווקא ההפנמה של המסר 'עלי לדאוג לעצמי ולהתמודד לבד..' להבין כי ישנה תפיסה הורית לרוב לא מודעת שמאמינה בך וביכולות שלך להתמודד לבד מול החיים. נכון, זה מורכב קשה מייגע ולפעמים מטריף את הדעת... אבל השווי של זה לא יסולא בפז - פיתוח העצמאות המודעות והרצון העז להתרחק משם ולא לשעתק אקטים מפלים וחוויות אלו אצל ילדייך או מערכות יחסים כאלו עשויה להיות הנחמה בכל החוויה הקשה.