את הבת שלי מסיבת הגמר לא מעניינת אמא לתלמידה בח'

אם גם את אמא לתלמידה בח', אי שם באחת הערים בארץ, אשמח שתזכרי גם אותנו.

אני לא אכביר במילים מקדימות. אבל ממש מבקשת ממערכת קול כבודה להעלות את המילים שלי. ואם אפשר גם את הדמעות של הבת שלי ושל אבא שלה.

אני מותשת.

ביתי הבכורה היקרה לנו כל כך, טרם קיבלה תשובה מ4 סמינרים אליהם נרשמנו.

הסבים והסבתות מדירים שינה מעיניהם כדי לנסות להפעיל קשרים...

וכן חשוב לי לציין את זה שאנחנו לא ממרוקו ולא מעירק, משפחה ממוצא אירופאי. חשוב לי לצעוק בקול כאן מעל הבמה המכובדת שלכם:"חייבים למצוא פתרונות!! זה לא אפליה רק על רקע עדתי (ואני יודעת שיש כזו) זו התנהלות קלוקלת וחסרת אחריות!"

הכאב העוצמתי הזה מעיב על החיים שלנו, כל יום נראה כמו נצח. הבת שלי אט אט שוקעת בו ומפתחת קושי נפשי שאין לי מושג מתי והאם תתגבר עליו. הלב שלי נצבט כל פעם שאני שומעת אותה בטלפון עם חברות ''שכבר יודעות לאן הן הולכות'', והיא אנה היא באה???

והשכנות המנומסות שלא שואלות שאלות, אולי כן תשאלו אולי תנסו לעזור?

בשבוע שעבר היה לנו אירוע משפחתי והיא לא הסכימה לבוא, מי יכול לתאר את גודל הבושה והרצון שלה להעלם נוכח שאלות של בנות דודות סקרניות מעליה או תחתיה.זו השאלה המתבקשת ''נו לאן את הולכת??"

לא הייתי רוצה לרגע אחד להחליף את רשמיות הסמינר או מנהליהם. כמה אחריות יש להם. כמה עול. וכמה זהירות נדרשת...

אני רוצה לשלוח מכאן חיבוק חם וחיזוק באמונה לאמהות ולבנות שמתמודדות עם סיטואציה דומה. תחזקו את הבנות שלכן הן לא אשמות - זו מערכת שפועלת עם חוקים משלה מתעלמת מהגיל הצעיר כל כך של הנשמות האלו. גיל קריטי ומשמעותי.

ואנחנו ההורים שנשחקים בדרך...

ותודה לכל מי שכן מעודדת שכן מנסה לעזור ולהיות שליחה טובה .

אני מתפללת.

ובוכה

מסתכלת עליה

ומקווה,שהיא תצליח להתמודד עם הנסיון העצום הזה.

ותתקבל.

היא והתפילה, ברצון.

אמא כאובה

בחלק מחברות הסינון לא ניתן להגיב מטה באתר, יש לך תגובה על הטור? או טור תגובה לנושא? שלחי לנו למייל:KollKvoda@gmail.com