"רווקה". מילה אחת של חמש אותיות אבל עם עומק שקשה לשער. זו מילה שנחצבה בבכי, בדמעות, ובכאב אין סופי.

להיות רווקה זה לקום בבוקר ופשוט לשרוד את היום. תנסו לדמיין עולם בו עסקים מתנהלים, שגרת היום מתנהלת כרגיל ואת בתחנה מחכה ומחכה ומחכה. זה לחזור אחרי העבודה לראות אמהות צעירות הולכות עם עם עגלה של 1/2/3 ולידם עוד כמה בדרך. והלב, הלב פשוט נקרע לגזרים.

הוא מלא בכמיהה עצומה עד אין סוף, ברצון לשמוע מילה אחת בלבד: אמא!

כן כן להיות א-מ-א!

מי שקיבל את זה על מגש של זהב,  חושבת שזה הכי טבעי. מתחתנים ואז נולדים ילדים, אך מי שהרגישה מה זה לחזור ב4 בצהרים ולראות חיוך הממיס כל לב של הילדה הקטנה והחמודה שמביטה בעולם בשלווה ואת הצורך העז להעניק ולתת ולקבל  חום אמהי, מבינה שחוסר הכי גדול לרווקה זה חוסר יציבות.

ילדים, בעל דואג שמחכה לך ורק לך, הווי משפחתי שאין שום דבר בעולם שישתווה לו

התחושה היא שרווקות היא יציאה ממעגל החיים. יש את העולם שהמשיך הלאה ויש את אלו שנשארו מאחור.

ולכן בקשתי אליכן. תתייחסו אלינו כשוות בין שווים. תזכרו אותנו ותתפלו חזק עבורינו, שגם נזכה לממש את רגש האמהות שלנו. תנו עידוד ותקווה כמו האמפתיה שניבטות מעיניו של הילד הקטן בכזו תמימות מלאכית.

וכמו מבט של ילד שתולה עיניו בהוריו בביטחון, אני מזכירה לי ולחברותיי לאתגר שגם אנחנו בידיים של אבא שלנו ואבא אוהב את בניו ובנותיו באהבה ללא תנאי וללא גבול.

רווקות אמהות קושי אתגר
מצאתן טעות בכתבה? כתבו לנו כאן
למאמר זה התפרסמו תגובות
תיבת תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה

טוען תגובות…

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה