האם ביטול שידוך עולה כדי ביטול חוזה?

פסק דין מעניין ניתן בתקופה האחרונה על ידי השופטת מרים קסלסי, בבית המשפט השלום בירושלים.. הפרשה עסקה בזוג חרדי, אשר בא בברית האירוסין בשעה טובה ומוצלחת. ההכנות לחתונה החלו במלוא המרץ, וכללו תשלום מקדמה לאולם אירועים, הדפסת הזמנות לחתונה, חתימה על חוזה שכירות דירה, רכישת ריהוט ומכשירי חשמל, ועוד.

מסיבות שאינן ברורות, כל ההוצאות שולמו על ידי התובע, למעט השתתפות בתשלום לאולם בסך 6,400 ₪ ששילם אבי הכלה.

כמו כל תקופת אירוסין, התאפיינה תקופה זו בעליות ומורדות, בשמחה מהולה במעט קושי, ובהתרגשות מעורבת בחששות.

קרוב לשלושה שבועות לפני מועד החתונה כפי שנקבע, מודיעה הכלה לחתן כי אינה רוצה להתחתן. במשך שלושה ימים לאחר מכן, היא נעלמה ואינה עונה לשיחות הטלפון של צד החתן, ואף לא שעתה למשפחתה אשר ניסתה להשיגה בכל דרך. רק בתום שלושה ימים ארוכים ומייגעים, היא שבה ומודיעה כי היא מבקשת לבטל את השידוך.

השאלה המשפטית- האם הפרת נישואין כמוה כהפרת חוזה?

בית המשפט ישב על המדוכה, קרא את כתבי הטענות, שמע את הצדדים כאשר הופיעו ונתנו עדות מעל דוכן העדים, וקבע: כי ברית אירוסין, כמוה ככריתת חוזה. השופטת מחילה את החוק והפסיקה הנוגעת להפרת חוזה, וקובעת, כי הפרת הבטחת נישואין- כמוה כהפרת חוזה מחייב ומקנה עילת תביעה כנגד המפר.

בית המשפט יוצר קונסטרוקציה מסוימת, ולפיה, כל ההוצאות שהוצאו על ידי החתן, (מי שכביכול ניזוק מהפרת החוזה), נגרמו בשל ההסתמכות שהייתה לו כי "החוזה" יקוים. אלמלא היה "נכרת" ה"חוזה" בין הצדדים, לא היה החתן מוציא סכומים אלו. לפיכך, הנפגע- ובמקרה זה החתן לשעבר, רשאי לתבוע השבה של הסכומים שהוצאו תוך הסתמכות על ה"חוזה" שהופר, וכן פיצוי בגין נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו לו עקב ביטול השידוך.

בית המשפט עמד על הלגיטימיות שבביטול השידוך. בפסק הדין נקבע כי: "המקרה שלפני אינו חורג בנסיבותיו ממקרים לא מעטים שבו אחד הצדדים חוזר בו מהבטחתו להינשא לצד השני, השאלה באיזה שלב הוא חוזר בו ואלו הוצאות הוצאו עד לאותו מועד".

התוצאה

מתוך 157,810 ₪ שנדרשו בכתב התביעה, נפסק לתובע סך 53,000 ₪ בגין הנזקים הממוניים, וסך נוסף של 7,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני (הצער והפגיעה שספג בעקבות המקרה). סך הכל: 60,000 ₪.

בנוסף, נקבע, כי על הנתבעת לשאת בכל הוצאות המשפט, לרבות תשלום לעדים שהתיצבו להעיד, אגרת בית משפט, ושכר טרחת עורך הדין.

האם מלוא כל העולם משפט?

לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, מר אהרון ברק מיוחסת האמרה "הכל שפיט", כלומר, כל הסכסוכים ברי שפיטה והכרעה בידי בית המשפט. השופט ברק מתנגד לאמרה המיוחסת לו, ונאמן לאמירתו "מלוא כל הארץ משפט"[1]. כך או כך, גישתו האקטיביטסית של הנשיא בדימוס ברק, הרחיבה את הנושאים המונחים לפתחו של בית המשפט וקבעה כי לחוק יש מה לומר בכל ענין וענין. נשאלת השאלה: האם החברה הישראלית אכן רוצה בהתערבותו של בית המשפט בכל הנושאים? האם נכון להחיל את עולם הדינים החוזי על ברית אירוסין?

והרי לו היו בני הזוג נישאים, ורק לאחר מכן, בשל הקשיים, מפרקים את החבילה, לפי שיטת המשפט הנוהגת, יתכן שהנתבעת- הכלה הייתה יוצאת ברכוש גדול. ולכאורה, נוצר מצב אבסורדי, ולפיו, יתכן ו"שווה" היה לכלה (מן ההבט הכלכלי כמובן) "לבטל את השידוך" רק במועד מאוחר יותר, וכך לא רק שלא היה עליה לשלם את כל הנזקים, יתכן ואף היתה מרוויחה מ"עסקה" זו.

מאידך, לכאורה, החתן אכן ניזוק (כלכלית!) מביטול השידוך (הפרת חוזה הבטחת נישואין- כלשון בית המשפט). אכן, סוגיה מורכבת.

[1] ברק, "על השקפת עולם", עמ' 485

אין באמור לעיל, כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת , או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. האמור, אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד. ניתן לשלוח שאלות ממוקדות לכתובת: rlernerlaw@gmail.com