ממְּעון שָׁמֶיךָ: נסערת מגזירת המעונות, ובזכות זה התקבלתי למעון הכי טוב!

כאם לחמישה צדיקים וטהורים, כשהגדולה שלי בת 8 ב''ה אני עובדת וזוכה להיות הצינור המפרנס למשפחה היקרה שלי, בעלי אברך (אמרו לי שהוא תלמיד חכם:) ואני עושה את השתדלות הפרנסה. בחודשים האחרונים עבדתי קשות על בירוקרטיה מפרכת מעיקה ומלחיצה קוראים לזה: "דרגה למעון", יש לי שני ילדים שאמורים להיות במעון שנה הבאה, זו הוצאה ענקית אבל משתלמת... כמי שעובדת כמעט כל ימות השנה במשרד ממשלתי אין לי ברירה אלא לשלוח למעון ולא למטפלת. בימים אלו שמעתי על גזירת ליברמן שדורש שלא תינתן הנחה למעונות היום למי שאחד מבני הזוג לא עובד, נפל לי הלב. רק לא זה! התקשרתי לשותף שלי לחיים, בעלי היקר חיכיתי עד 14:00 להפסקת הצהריים שלו שלא לבטל אותו מתלמודו ח''ו ופרקתי... בכיתי נלחצתי "יש לנו משכנתא ענקית, הוצאות גדולות מאיפה נביא 5 אלף שקל בחודש רק למעונות?!" הייתי נסערת כל כך,והוא הקשיב לי שמע את הכאב והלחץ שלי, וניסה להרגיע ולעודד, סיכמנו שנצא בערב לדבר על הנושא ונראה מה עושים... החברות בעבודה לא הפסיקו לדבר על הנושא, וגם בחוסר טקט משווע הציקו לי עם שאלות "איך זה שבאמת בעלך לא עובד???"

לכי תסבירי, למי שלא מכירה ריח של תורה שהאושר הצרוף שלי הוא השנאה התהומית של ליברמן. שהמנגינה שאני נהנית לשמוע בלילות מסלון ביתי, נשמעת כמו זיוף צורמני באוזני חברי ממשלת זדון כזו. וששולחן שבת כמו שלי הוא מושא לקנאה של חברותיי לעבודה... ושהזוגיות שלך מכילה מעבר לאהבה גם רבדים רוחניים עמוקים, שותפות כנה ובעל שמתלהב מסוגיות בגמרא. לכי תסבירי תעבירי ותדבררי חיים שלמים בשיחות עבודה... אני אפילו לא מנסה. שותקת בחוץ והלב צועק בפנים 'זר לא יבין'. 

באחת מתפילות השחרית שלי (שלא תמיד מתרחשות באופן מלא לצערי) בשבוע שעבר התפרצתי בבכי. הבנתי שעוד פחות מ40 יום אצלינו בעדות המזרח כבר מתחילים לעורר רחמים ולומר סליחות. ואז המנגינה של פיוט מרגש עלתה לי עם המילים: "לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי. יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ. וּמִמְּעוֹן שָׁמֶיךָ. שְׁמַע קוֹל עַמֶּךָ. סוֹבְלֵי אַפְּךָ. קִצְפְּךָ וְזַעֲמֶךָ. וּמִנְּשׂוֹא אֵימֶיךָ. לִבָּם מְאֹד סְחַרְחַר: אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר" גזירת המעונות הצליחה להחזיר לי את האמונה התמימה, והבטחון בה'. ולא אני לא מפרנסת יחידה, ולא כפופה לשום הגדרה או עזרה של ח''כ כזה או אחר. ואחרי חודשים של עיסוק בירוקרטי, תפילות (כן כן התפללתי על זה!) ולחץ על סידור המעונות, שנתקבל למעון טוב שנקבל דרכה טובה, היום יש מעון אחד שאליו עיני נשואות... מעון שמיך. אבא תודה על התזכורת שהמעון שלך פתוח כל הזמן, ולא משנה הדרגה והתלוש, משנה החיבור היום יומי לערכים ולקדושה אגב גם למי שבעלה אברך או כזו שבעלה עובד כי אצלו כולנו ילדיו, תן לי עוד מהרוח הזו:) מאמינה שהאתר שלכם הוא הבמה המתאימה ביותר לפרסום כזה טור שיצא לי מהלב ובטח ייתן כוח לעוד הרבה נשים כמוני. נא לא לפרסם את שמי המלא באתר תודה לכם על הבמה!.  הכותבת אחת מגולשות אתר קול כבודה החפצה בעילום שמה.

ואיך עלייך עוברים הימים האלו? שתפי אותי בתגובות כאן למטה

יש לך תעודת הוראה ואת רוצה להתקדם? היא שווה יותר ממשהו, תוכלי לבדוק זאת כאן>>>