תסכול השדכניות: מה כל כך קשה להוציא את המילים האלו מהפה?!

חשבתי לשתף אתכן רווקות יקרות, אמהות וכל מי ש'מטפל' בשידוכים שלכם בסוגיה כואבת.
כרכזת של לא מעט שדכניות, העוסקות בנושא השידוכים מכל הלב ולשם שמיים חלקן אף לא מעוניינות בתמורה ורוצות רק לעזור להמציא את בני הזוג האחד לשניה.
ישבנו ושוחחנו לאחר שהקורונה הקשתה מאוד עלינו ועל המשודכים במציאת מקומות להיפגש, בהמתנה למבודדים ולהחלמת חולים- דבר ששאב המון אנרגיות וכוחות טלפונים ותיאומים...
קמה אחת השדכניות וספרה כמעט בדמעות על כמה מקרים שגרמו לה לכאב וצער:" תגידו לי, אומרים לכן תודה על ההצעות? אני מעולם לא הרגשתי בזויה כל כך ומציקה כשבשבוע האחרון הצעתי ל3 אנשים (בחורות ובחורים) הצעות ואף לא אחד אמר: "תודה שחשבת עלי אבל זה לא מתאים" כל כך קשה להם לומר תודה??!" היא הייתה נסערת ואליה הצטרפו עוד כמה שדכניות שאמרו את אותם הדברים:" אני הצעתי שידוך דרך גיסה של רווקה גדולה היא כרגע זו שמטפלת לה בשידוכים, הגיל של הבחור לא היה נראה לה. היא הגיבה לי לקונית למייל 'נו נו ממש לא בכיוון'. נפגעתי! אפילו לא השחילה תודה!! אבל הגיל קצת גדול עבורה"
הכאב של השדכניות הטרחה, האנרגיות שהן משקיעות בניסיונות שלהן לקדם הם לא משהו שאפשר ונכון לזלזל בו ח''ו.
תלמדו לכבד!
לומר תודה זה לא קשה, ותאמינו לי שאנחנו מבינות את התסכולים שלכן, יודעות כמה קשה לכם ברווקות אבל זה לא מצדיק חוסר הכרת תודה במה שעושים עבורכם.
"לי אין חשק כבר להציע לשלושה שמעולם לא הודו לי אין לי כוחות נפש לסגנון של כאלו אנשים. לא רוצים, לא צריך" הוסיפה עוד אחת.
המצב רק הולך ונעשה מורכב וטעון יותר.
ואם רק מהטור הזה כמה מכן ירימו טלפון לשדכנית האחרונה שהפגישה אותן ותגיד לה במילים פשוטות:
"רק רציתי להודות לך!"
מי בכלל מדבר על כך שעל הפגישות אין תשלום... וזה בכלל לא הנושא המדובר.
תעריכו.
תוקירו.
ותכירו בתודה שמגיעה להן.
זה כל כך חשוב!!! זה נותן כוח ומוטיבציה להמשיך לחשוב עליכם. ובטח ובטח אם את זו 'שמטפלת' בשידוכים של אותו רווק או רווקה - לקחת על עצמך את המצווה? אל תגרמי לאחרים לרפות ידיהם מלסייע בגלל שקשה לך להודות.
שתזכו כולכן להקים בית נאמן בישראל בקרוב.