'כל המבקש רחמים על חבירו, והוא צריך לאותו דבר - הוא נענה תחילה'
חז"ל למדו זאת משני מקרים, אברהם אבינו ואיוב.
כשה' רואה התחשבות בזולת והשתתפות בצערו מתעוררים רחמיו על המתפלל על חבירו בבחינת ״מידה כנגד מידה״.
האמורא רבה בן מרי מביא הוכחה מספר איוב: "וַה' שָׁב אֶת שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ" – בזכות שהתפלל איוב על שלושת חבריו – אליפז התימני, בלדד השוחי וצופר הנעמתי, שהיו צריכים להיענש ביסורי הגוף (שחין) לאחר שהקניטו את איוב וכינו אותו רשע. "וה' שב את שבות איוב" – ה' קודם ריפא את איוב, שהיה זקוק לישועה כלכלית ומשפחתית (השיב לו את שבות בניו ומקנהו). ורק אחר כך נשא את פניו אליהם וגם הם ניצלו מהעונש.
האמורא רבא למד זאת מסיפור אברהם ואבימלך: "וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו.. וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה…" – בזכות שהתפלל אברהם לרפואת אבימלך ונשותיו, אחר שלא נפקדו בפרי בטן. "וה' פָּקַד את שרה…" – פקד בלשון עבר – קודם שריפא ה' את אבימלך ונשותיו ופקד אותם בפרי בטן כפי שביקש אברהם, הוא עזר בצרתו של המתפלל – אברהם ופקד את שרה אשתו בהריון. ואם לא היה מתפלל אברהם על אבימלך, לא היתה זוכה שרה להתעבר וללדת את יצחק.
זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה
הגיבה:
הגיבה: