בעקבות הטור  " מאיפה הכסף? כאילו לא הייתה קורונה, ראיתי אתכן קונות וקונות..." (לחצי כאן לקריאה) הטור הסעיר את קהל הגולשות ועורר הרבה מאוד שיח, נשות העסקים החרדיות ביקשו להגיב- מתוך כמה טורים שנשלחו למערכת, טור זה נבחר כתגובה המייצגת את שאר העסקים. 

ראשית התרגשתי מהאומץ של רחלי לכתוב מרחשי ליבה והרגשתה בריש גלי.

כבעלת העסק וכלקוחה כמו כולם יש לי את 2 הצדדים לענין.
נתחיל כלקוחה
כל אישה וכל משק בית  בוחר איך להתנהל עם הכסף גם אם זה לא נכון, זו בחירה.
מה לעשות? שאנחנו בדור שזה נראה שכולם מתפרנסים ממשכורת שווה מתלבשים שווה. קונים באותם חנויות, אין הבדל בין עשיר לעני ,בחוץ כולם נראים שווה...
ובאמת, במציאות  זה לא כך ועדיין יש משפחות שמצליחות לשים גבול עם כל הנושא הכלכלי, בגאוות יחידה שאם אין לא קונים.
רובם מתפתים וחבל...אני מאמינה שלמרות שראית את הסכומים הגבוהים, עדיין הייתה לך בחירה ללכת לחנויות עם מחירים יותר זולים ומתאימים לכיס הפרטי. ואשרייך שאת מתנהלת כפי המציאות שלך, ולא רצה אחרי העדר. ואשרייך שאילו הנסיבות שלך  שאת ב"ה אשת אברך ת"ח וכפי הגדרתך ''אברכית''.
עכשיו אתן לכן הצצה מהפן העיסקי
העסקים לא עושקים, אני בעלת 2 עסקים
יש לי עסק שזה מוצר חשוב של תחפושות "סופרשיין" אבל יש מוכשרות שמסתדרות ומייצרות את המוצר הזה לבד, ואשריהן! ויש בשוק מתחרים עם מחירים ואיכות זולה יותר. התחרות טובה ומועילה לכולם. כדי שלכולם יהיה בכל הרמות!
בעסק השני, "ליידיס" אני מוכרת מוצר חיוני מאוד שמי שלא תופרת חייבת לקנות, ובחרתי למכור במחירים זולים, זה שיקול כלכלי שלי כדי למכור בכמויות. מבלי להתפשר על איכות ויעידו לקוחותינו. ועדיין יש נשים שנכנסות ואומרות מה?! כך וכך.... ויש יותר זול (כמובן שלא באיכות הזו) גם עכשיו נשאר לכל אחת בחירה...
שורה תחתונה: בעל עסק לא ממציא מחיר ולא עושק, הוא מתאים את עצמו לשוק. 
הוא מייצר מוצר ויש לו עלויות, וכפי ההשקעה והחומר גלם, כך יוצא מחיר צרכן ,במצב הטוב הוא מרוויח 100 אחוז
השקיע 100 מוכר 200.
קחי בחשבון : עובדים, שכירות ובלאי. ואחר כך חלק נמכר בסוף עונה 60 אחוז פחות.
אל תיכנסי לתחשיבים שלהם, כי זה יותר מסובך מהתחשיבים שעשית בלכתך למכולת בתקופת הקורונה...
בסוף עניין כל אחת בוחרת במה היא משקיעה, ולזה היא מוצאת תקציב, כי מה שחשוב לך יהיה לך.
ודבר נוסף יש אנשים שמתמודדים בפרנסה, ולא זוכים בכל חג לבגד ותכשיט, או בגד או תכשיט או לגמרי כלום.
אז חלקך טוב מהם.
מילה אחרונה, אחרי הקורונה נשים היו חייבות להשלים לנפש שלהן את חוויות קניה, ורפואת הנפש שווה כסף.
הרי שנה לא יצאו ולא קנו ולא משנה התנאים!!
גם אני ראיתי אצלי בעסק את הצימאון לרכישות, האמיני לי שהבנתי אותן.
ואחרון חביב גם אם יש לי אפשרות כלכלית לקנות בלי חשבון,
אני בוחרת איזה תקציב אני מוציאה לסוגית הבגדים, ואגלה לך שאני בוחרת במציאת מחירים זולים, כי אני לא משקיעה בסך גדול במה שלא נלבש יותר מעונה מקסימום שתיים.
ככה זה העולם, הכל עובר חולף ואיך הבנות אומרות: זה יאכנע כבר ולא "הולך" ושמות בפינה ולא לובשות
גם אם לא תקני להן.
מאחלת לך פרנסה בשפע והמשך התנהלות ובחירות נכונות ונבונות!!!
ושלא נחסר דבר לעולם
שלכן
לאה
עסקים חרדיים נשות עסקים
מצאתן טעות בכתבה? כתבו לנו כאן
למאמר זה התפרסמו תגובות
תיבת תגובות

זה המקום שלך להביע את דעתך, סקרניות לקרוא :)

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר קול כבודה

טוען תגובות…

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה — היו הראשונים להגיב על הכתבה