שו"תפות: איך חוגגים חנוכה בלי אבא?

מדור שאלות ותשובות שאתן משתפות ומייעצות. לא תמיד צריך מומחיות, כי אתן המומחיות הכי טובות.

שלום, ראיתי את המדור וחשבתי שאני גם יכולה להיעזר בחכמת ההמונים.

קוראים לי אסתר, אני גרושה ויש לי שלושה בנים מתוקים. כל פעם שמגיע חודש כסליו נחמץ לי הלב. איכשהו בחגים האחרים זה ברור ומובן מאליו שאנחנו מתארחים. בסוכות, בפסח ובעצם בכל חג שיש בו סעודות ותפילות מיוחדות, אנחנו מוצאים את עצמנו עם דודים, אל סבא וסבתא או חברים.

אבל חנוכה הוא שונה. קודם כל מדובר פה בשמונה ימים. זה החג הכי ארוך בלוח השנה היהודי. דבר שני החיים של כולם ממשיכים כרגיל מלבד שעה בערב שבה יושבים ומדליקים נרות. אנשים הולכים לעבודה, יש בית ספר בחלק מהימים וזה תמיד מרגיש לי החג הכי 'יומחולי'.

אבל זה בכל זאת חג וכל שנה אני עומדת מול הדילמה שמכאיבה לי. האם להישאר בבית ולנסות לייצר מכלום אווירת חג בעבור הבנים שלי שקצת צוחקים וקצת מתביישים בזה שאמא היא היחידה שמדליקה את הנרות (בשנים האחרונות ברוך ה' הם כבר מדליקים גם כן) ואז לנסות ולהרים את האווירה בבית בקושי רב כי כשאין אבא שידליק נרות, לי זה תמיד מרגיש שהאווירה מאולצת ולא משנה כמה לביבות אני אכין. האופציה השניה שלי היא ללכת לחברים, לבני משפחה, לערבי לביבות, אבל השנה ספציפית הקורונה מהווה בעיה וגם בכל פעם מחדש אני מרגישה שאני עול. שאני צריכה להזמין את עצמי לחברות או אל אחד מהאחים שלי. כולם בשמחה מקבלים את פניי, אבל לא פעם אני מרגישה שאני ושלושת השובבים שלי חודרים לתוך הפרטיות של המשפחה המארחת.

מאוד מתלבטת מה נכון ואיך להפוך כל אופציה לכזו שתהיה הכי טובה והכי שמחה עבורי ועבור ילדיי.

מוזמנות לייעץ בתגובות או לשלוח אלינו ל kollkvoda@gmail.com ואנחנו נעביר לאסתר.
אם יש גם לכן שאלה, התלבטות או נושא שעליו הייתן שמחות לשמוע את דעת ההמון, אתן מוזמנות לשלוח אלינו למייל ונשתדל לפרסם